זנקו נ' פרג'ון

פסק דין

התובעת תבעה את הנתבעים בגין תאונה שארעה ביום 22.7.09 בשעה 22:45 במסגרתה נפגע על פי הנטען רכב התובעת כתוצאה מנסיעת הנתבע 1.

הנתבע 1 הכחיש את נסיבות התאונה וקיימות גרסאות סותרות.

לבית המשפט הוגש תרשים של צומת הרחובות מפרץ שלמה ורח' דוד אלעזר – בימ"ש/1. התרשים כמו גם כיווני הנסיעה של שני הצדדים אינם במחלוקת.

התובעת ונתבע 1 מסרו עדותם ונחקרו לפני. לגרסת התובעת בעודה נוסעת בצומת מרח' מפרץ שלמה לכיוון רח' דוד אלעזר כשהרמזור לפניה שמאלה הוא ירוק מלא, ביצעה פניה שמאלה ובמהלך הפניה בטרם הספיקה להשלים אותה התנגש בה בעוצמה רכב הנתבע 1 אשר הגיע מן העבר השני ברח' מפרץ שלמה כשהוא נוסע שלא בהתאם להוראות הרמזורים.

לגרסת נתבע 1 עובר לצומת האמור בכיוון נסיעתו יש שתי מערכות רמזורים. לדבריו, לאחר שעבר את הרמזור שסומן בתרשים ב-א' הוא גלש לעבר הרמזור בצומת שסומן בתרשים ב-ב'. לטענתו, ברמזור זה היה האור אדום וכשהתחלף תוך כדי גלישתו לצהוב ולירוק נסע. הנתבע 1 הבהיר כי היה הראשון בנתיב נסיעתו, כי ראה את רכב התובעת, כי בלם וכי מנע התנגשות גדולה יותר.

שמעתי את עדות התובעת, תיאורה היה שוטף, ברור, עקבי ואמין. לדבריה, מיד בסמוך לאחר האירוע נאמר לה ע"י הנתבע 1 "לא הספקתי לבלום" ומן המשתמע מדבריה, לא הכחיש הנתבע 1 באותה עת את אחריותו לאירוע. אמנם, בשלב עדות נתבע 1 הועלתה טענה לפיה לגרסת התובעת בזמן אמת היה בנתיב נסיעתה רמזור ירוק מהבהב או צהוב, ואולם גרסה זו לא הוצגה לתובעת בעת חקירתה, והתובעת עמדה על כך שהיה ירוק מלא וכי אין כלל אור ירוק מהבהב באותו צומת בפניה שמאלה.

עדות התובעת לאחר שהתרשמתי ממנה עוררה בי אמון.

אשר לעדות הנתבע, הסברו בדבר אופן הנסיעה, ביחד עם העובדה שראה את רכב התובעת, וביחד עם העובדה שהתנגש באותו רכב בעוצמה לא מבוטלת כפי שניתן לראות בתמונות הפגיעה ברכב התובעת, אינו משכנע.

תיק זה הועבר לטיפול המשטרה ובהתאם למידע הרשמי שבידי התובעת הוא נסגר והוגש מטעמה ערר בענין זה. התובעת ציינה כי יש מצלמות בצומת, אלא שלא הובהר לבימ"ש אם המשטרה הצליחה לאתרן.

אכן, הנטל מוטל על התובעת לשכנע את בית משפט בדרגה של מאזן ההסתברויות, ואולם לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מהם ובשל הנימוקים שפירטתי לעיל, שוכנעתי כי התובעת עמדה בנטל של הוכחת תביעתה במאזן ההסתברויות.

אשר לנזקים – לבית משפט הוצגה חוו"ד בכל הנוגע לנזקים שנגרמו ולעלויות תיקון הרכב ואני מכירה בנזקים בהתאם לחווה"ד כמו גם בשכ"ט השמאי.

לפיכך, אני מורה כי הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובעת את עלות תיקון הרכב, שכ"ט השמאי והוצאות בסך 8,500 ₪.

סכום זה ישולם תוך 30 יום ולאחר מכן יישא הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום מלא בפועל.

ניתן לבקש רשות לערער לבימ"ש מחוזי תוך 15 יום מהיום.

ניתן והודע היום כ"ג תמוז תשע"א, 25/07/2011 במעמד הנוכחים.

לימור מרגולין-יחידי, שופטת

הוקלד על ידי: סמדר דובי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: