זניד נ' בית המכס מעברי גבול יבשתי

החלטה

בפני בקשה לסעד זמני במסגרת תובענה להחזרת תפוס עפ"י סע' 192(א)(1) לפקודת המכס [נוסח חדש].

בבקשה טוען המבקש בין היתר כדלקמן:

1.כי הוא סוחר רכבים וכי בבעלותו מגרש למכירת רכבים.

2.כי ביום 27.2.12 רכש רכב מאזדה מ"ר 4465863 (להלן – "הרכב").

3.כי ביום 3.3.12 חתם על הסכם למכירת הרכב למר שליבי פאיז בסך של 33,000 ₪. כאשר עם החתימה שולם הסך של 8,800 ₪ והיתרה היתה אמורה להשתלם בתוך 30 ימים כאשר הרכב יישאר בבעלות המבקש.

4.ביום 4.3.12, למחרת, הודיעה המשיבה למבקש כי הרכב נתפס ע"י אגף המכס.

5.כי משלא התקבלה מלוא התמורה בגין הרכב, הרכב נשאר בבעלותו של המבקש וכי השימוש שנעשה ברכב כנטען ע"י המשיבה, נעשה שלא בידיעתו של המבקש וכנדרש בסע' 203 (ג) לפקודת המכס.

על כן עותר המבקש לחייב את המשיבה להחזיר לו את הרכב.

בדיון שהתקיים ביום 1.5.12 הוריתי שאין לבצע כל דיספוזיציה ברכב וקבעתי דיון נוסף ליום 13.5.12 על מנת לאפשר למשיבה להגיש תגובתה.

המשיבה הגישה תגובתה בה היא טוענת בין היתר כדלקמן:

1.כי ביום 4.3.12 הגיע הרכב למער תרקומיא כשהוא נהוג ע"י פאיז שליבי ובבדיקה שגרתית של תא המטען ברכב נמצאה כמות גדולה של "פאקטים" של סיגריות, כאשר חלקם מוסתרים במקומות שונים ברכב. למר שליבי לא היה כל תיעוד לגבי הסיגריות ולא נמצאה כל חותמת או מדבקה כי שולם המכס בעבורן.

2.הרכב והסיגריות נתפסו ואוחסנו במחסני נעמן באשדוד.

3.כי היא מתנגדת להחזרת הרכב.

הדיון בבקשה נדחה ליום 14.5.12 ובו הודיעו הצדדים כי אין מחלוקת עובדתית אלא המחלוקת בתיק הינה משפטית.

לפיכך הוריתי לצדדים לסכם טענותיהם בכתב וכך עשו.

הכרעה

סע' 33 לחוק המכר, תשכ"ח-1968 קובע כדלקמן:

"הבעלות בממכר עוברת לקונה במסירתו, אם לא הסכימו הצדדים על מועד אחר או על דרך אחרת להעברת הבעלות".

אין חולק כי הרכב נמסר למר שליבי הקונה ביום 3.3.12 והמחלוקת הינה האם במסירת הרכב הועברה הבעלות לקונה או שנשארה אצל התובע.