זני שירותי מימון בע"מ נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

לפני תביעה בגין נזקי רכב התובעת עקב תאונה מיום 07/01/12.

אין מחלוקת באשר לאחריות הנתבעים להתרחשות התאונה.

המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת גובה הנזק, כאשר לטענת הנתבעים התובעת שילמה סכום נמוך מהנטען עבור חלפים לרכב הניזוק, היא תיקנה את הרכב בעלות נמוכה מהנטענת על ידה ואף שילמה לשמאי הרכב מטעמה שכר טרחה הנמוך מזה הנתבע.

הנתבעת שילמה לתובעת, לאחר הגשת התביעה, סכום שאיננו שנוי במחלוקת, בסך 6,599 ₪.

1.בדיון שנערך בפני נחקר סמנכ"ל התפעול של התובעת, מר ששון רביב (להלן: "עד התובעת").

העד הצהיר כי רכב התובעת מתוקן ע"י "מוסך זני רחובות בע"מ", הן לאור איכות התיקון שניתן בו והן מאחר שמוסך זה מתחייב ליתן עדיפות לתיקון רכבי התובעת. כמו כן, עפ"י המוסכם בין התובעת למוסך, התובעת משלמת למוסך עבור תיקון הרכב ולשמאי רק לאחר קבלת התשלום בפועל מהמזיק או ממבטחת הרכב. כך גם התשלום החלקי ששילמה הנתבעת בתיק זה טרם הועבר למוסך, שכן ההליך טרם הסתיים. התובעת איננה מקבלת הנחות מאת המוסך. תיקוני הפחחות מבוצעים ע"י קבלן משנה של המוסך.

העד אישר, וכך אף עולה מתדפיס רשם החברות ת/1 ות/2, כי בעלי המניות בתובעת הינם מר יעקב זני, ובנו, מר חן זני, בחלקים שווים. בעלי המניות במוסך הינם יעקב זני ורעייתו ז"ל, בחלקים שווים.

2.ב"כ התובעת טען בסיכומיו כי חוות דעת שמאי התובעת לא נסתרה, הנתבעת לא הביאה ראיות להוכחת טענתה כי התובעת זכאית להנחות במוסכים ועד התובעת העיד כי הנחות מסוג זה לא הוענקו לתובעת. התובעת והמוסך הינן שתי חברות נפרדות בעלות אישיות משפטית נפרדת. לפיכך, יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא עלות התיקון, את ירידת ערך הרכב כפי שהוערכה ע"י שמאי התובעת ואת שכר טרחת השמאי שהינו שכר טרחה ראוי.

3.הנתבעים טענו בסיכומיהם כי התובעת והמוסך הינם "אותה גברת בשינוי אדרת", כי ברי כי לקוח בקנה מידה של התובעת, המתקן עשרות רכבים בחודש באותו מוסך, יקבל הנחה משמעותית בגין התיקונים. התובעת מקבלת הנחה משמעותית מהמוסך שהינו בבעלותה, ואין זה מתקבל על הדעת כי המוסך יגבה מהתובעת מחיר בו מחויב לקוח פרטי. אין באפשרות הנתבעת להוכיח האמור, בהינתן העובדה כי מדובר בשתי חברות בבעלות משותפת.

אין לקבל טענת התובעת כי גם אם הליכי המשפט בין התובעת למזיק יימשכו שנים ועלות התיקון תעמוד על עשרות אלפי שקלים, לא תשלם התובעת את עלות התיקון למוסך ואת שכר הטרחה לשמאי מטעמה, אלא בסיום ההליכים.

4.עיינתי בטענות הצדדים, בעדות ובמוצגים שהובאו בפני, ולהלן החלטתי:

התובעת צרפה לתביעתה חוות דעת שמאי לענין עלות תיקון הנזק ברכבה עקב התאונה. הנתבעים לא צרפו חוות דעת נגדית מטעמם ואף לא עתרו לחקירת שמאי התובעת על חוות דעתו.

ב.רכב התובעת תוקן בפועל. ברגיל, מקום שהרכב תוקן בפועל, על התובעת להראות מהי עלות תיקון הרכב בפועל.

לענין זה ניתנה עדות עד התובעת, כי התובעת טרם שילמה עבור תיקון הרכב, הגם שזה תוקן הלכה למעשה, ויהיה עליה לעשות כן בסיום ההליך דנן. התובעת טוענת כי, מכל מקום, תידרש לתשלום התיקון בעלות כפי שהוערכה ע"י השמאי מטעמה.

עדות עד התובעת לענין זה לא נסתרה גם לאחר חקירתו הנגדית. מכאן, שלענין שיעור הנזק, עמדה התובעת בנטל המוטל עליה להוכחתו בהינתן חוות דעת השמאי מטעמה, אשר לא נסתרה, כאמור.

הנתבעת טענה כי התובעת בוודאי מקבלת הנחות בגין תיקון הרכבים שבבעלותה (הן הנחות חלפים והן הנחות בגין שעות עבודה) מהמוסך, המצוי אף הוא בבעלותה, כטענת הנתבעת.

בכל הכבוד, טענה זו היה על הנתבעת להוכיח. לא הובאו בפני ראיות באשר להיקף פעילות התובעת אל מול המוסך, באשר להנחות האמורות והיקפן.

באשר לטענת הנתבעת ל"טשטוש" בין התובעת למוסך, לאור זהות בעלי המניות בשתי החברות האמורות, אמנם קיים קשר משפחתי בין בעלי המניות בתובעת ובמוסך ומר יעקב זני הינו בעל מחצית המניות בכל אחת מהחברות האמורות. אך אין די בכך בלבד להוכחת טענת הנתבעת כי הלכה למעשה התובעת משלמת למוסך סכום מופחת מזה הנקוב בחוות דעת השמאי מטעמה. אך ברי כי לא הוכחה אף כל טענה ל"הרמת מסך" בין אותן חברות.

זאת ועוד, אין להתעלם מכך כי המוסך הוציא חשבונית מס עבור התובעת בגין עלות התיקונים בהתאם לחוות דעת השמאי (ראה ת/3).