זנטי נ' ציון

פסק דין

פתח דבר

ביום 02/03/2010 הגישה הגב' זנטי רחל (להלן: "התובעת") נגד מר אזולאי ציון (להלן: "הנתבע") תביעה כספית-נזיקית על סך 30,200 ₪ (להלן יקרא:"כתב התביעה") כפיצוי בגין ליקויים אשר התגלו בצימר אותו רכשו מהנתבע (להלן: "הצימר" או "המבנה").

ב.טענות הצדדים

טענות התובעת:

עיקר טענותיה של התובעת בכתב תביעתה הינן, כי הנתבע סיפק לה צימר למגורים רווי ליקויים, ביניהם חדירת מי גשמים לצימר וחלונות שלא נסגרים. לטענת התובעת חרף פניותיה הרבות לנתבע, זה הבטיח כי יתקן את הליקויים, אך עד היום חמק מאחריות, אשר הובטחה לה כי תעמוד לה למשך שנתיים מיום רכישת הצימר.

התובעת צרפה לכתב תביעתה עותק פניותיה בכתב לנתבע, אישורים בדבר שליחתן בדואר, עותק הזמנת המבנה מאת הנתבע ותמונות המבנה.

טענות הנתבע:

בכתב הגנתו, טען הנתבע להעדר יריבות, שכן התובעת ביצעה הזמנה מחברת "אזולאי בית משה חומרי בניה והובלות במשא בע"מ" (להלן: "החברה"), ולא ברורה פנייתה של התובעת בתביעה זו נגד הנתבע, מנהלה של החברה, שהינו אישיות משפטית נפרדת מהחברה ולפיכך יש לדחות את התביעה.

לגופו של עניין, נטען כי התובעת אכן רכשה צימר למגורים מהחברה, אשר חלק מעיסוקיה הוא מכירת מבנים מסוגים שונים, ביניהם מבנים פגומים הטעונים שיפוץ במחירים זולים, תוך שהיא מיידעת את לקוחותיה בדבר הליקויים.

לטענת הנתבע, התובעת בחרה לרכוש את הצימר, אשר נפגם במהלך ההובלה בשל מחירו הזול (כ-90,000 ₪ במקום 160,000 ₪ עבור מבנה חדש), כשהתובעת מודעת לפגם בצימר הנרכש ולעובדה כי עלות תיקונו תחול עליה כקונה.

הנתבע כמנהל החברה, הגיע לבדיקת השטח עליו חפצה התובעת להציב את המבנה והסביר לתובעת כי עליה להכין תשתית ליציבות המבנה, בלעדיה יינזק המבנה באופן ניכר וזו הודיעה כי בכוונתה לשכור שירותיו של אחר לביצוע בניית התשתית. הנתבע בתגובה הבהיר כי החברה אינה אחראית לאיכותו ויציבותו של המבנה במקרה בו עבודת התשתית מתבצעת ע"י אחר ואכן מביקור הנתבע בשטח התובעת, נוכח לראות כי התשתית לא מתאימה כלל להצבת המבנה, ועל כך התריע הנתבע באוזניי התובעת אשר התעלמה מהערותיו.

חרף האמור, לאחר פניותיה של התובעת, וכמחווה של רצון טוב, נשלחו נציגי החברה למבנה, אשר המלצותיהם אף הן לא התקבלו ע"י התובעת.

ביום 24/11/2008 הוחתמה התובעת על טופס מסירת המבנה לשביעות רצונה, אותו הסתירה מבית המשפט ולמרות חתימתה, בחרה להגיש תביעה זו ולהתעשר שלא כדין על חשבון הנתבע ומשכך דין התביעה דחייה.

ג.דיון והכרעה

בחינת טענת העדר היריבות

בטרם אדון בטענות הצדדים לגופו של עניין, עליי להכריע בשאלת קיומה או העדרה של יריבות בין בעלי הדין, שכן ההכרעה בשאלת היריבות, משליכה באופן ישיר על הדיון לגופו של עניין, באשר לאחריותו, או העדר אחריותו של הנתבע באחריות אישית נזיקית כלפי התובעת.

התובעת הפנתה תביעתה כלפי מר ציון אזולאי, מנהלה של החברה. הנתבע טען, ובצדק, כי העסקה לא נעשתה עימו באופן אישי, אלא עם החברה, בה משמש כמנהל וכי על התובעת היה להפנות את תביעתה כלפי החברה ולא כלפיו.

אכן, ככלל, נושא משרה בחברה, הפועל כשלוח או כאורגן שלה, אינו חב באחריות אישית לחובות החברה, אולם ייתכנו מצבים בהם נושא המשרה יחוב באופן אישי כלפי צדדים שלישיים. אחריות אישית של נושאי משרה פירושה הטלת חבות על נושא המשרה באופן אישי בשל פעולותיו, וזו יכולה לקום בשתי סיטואציות: כאשר נושא המשרה הפר את חובת תום הלב במהלך משא ומתן או כאשר נושא המשרה ביצע עוולה נזיקית במסגרת תפקידו כאורגן בחברה.

יצוין כי הנתבע מסתמך בכתב הגנתו על עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת בין חברה לאורגנים שלה, אך בענייננו מדובר בתביעה נזיקית, אשר יש להבדילה מתביעה חוזית או כספית נגד חברה.