זנזורי נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים

פסק דין

זהו ערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז- 1957.

העורר, מר זנזורי חיים, נולד בשנת 1941 והתגורר עם משפחתו בטריפולי בלוב בעת כניסת הגרמנים.

ואלה עיקרי גרסתו על הקורות אותו ואת משפחתו בתקופת המלחמה:

בהצהרה הראשונית מספטמבר 2008 מספר העורר כי משפחתו מנתה 6 ילדים והורים. אביו היה סוחר והגרמנים החרימו את רכושו, הוא נקלע למצב נפשי קשה ונפטר כשהעורר היה בן כמה חודשים. למרבה הצער אימו לא התאוששה מהאסון של מות בעלה וכעבור כשנה נפטרה אף היא משברון לב. העורר גודל ע"י אחותו הגדולה.

בערר שהגיש ע"י העורר על דחיית תביעתו, הוסיף כי למרות הקושי להשיג מזון וחשש מפני הגרמנים, אחותו לא יכלה לברוח עם אחיה הקטנים.

בעדותו בפני הוועדה הוא חזר על סיפורו העגום והוסיף לראשונה כי לאחר מות אביו אימו ברחה עם הילדים לעמרוס ובהמשך לזוארה. כמו כן טען כי ידוע לו מפי אחותו שהאב הוכה ע"י הגרמנים.

מטעם העורר העידה אחותו חסאן אלנה ולהלן תמצית דבריה:

העדה היא ילידת 1938 והיא האחות הצעירה מבין שתי האחיות. העורר ואחיו גודלו ע"י האחות הגדולה.

העדה שהיתה בגיל 3-4 בזמן הרלוונטי, מספרת כי זכור לה בבהירות אירוע בו חיילים גרמנים פרצו הביתה, הכו את אביה, דחפו את אימה ובזזו מכל הבא ליד.

לדבריה, לאחר שהוריה נפטרו, אחותה הגדולה שהיתה כבר אישה נשואה, אספה את הילדים אליה וכשבעלה קיבל צו להתייצב לעבודת כפייה, בני הזוג לקחו את כל הילדים וברחו לכפרים ערביים – עמרוס וזאויה.

בחקירתה הנגדית הוסיפה את הדברים הבאים:

אביה זב דם אחרי שהוכה ולהערכתה מת כתוצאה מכך.

בניגוד לאמור בתצהירה, טענה כי בני המשפחה ברחו לכפרים יחד עם האם אשר נפטרה לאחר שחזרו לטריפולי.

דיון

העורר עצמו היה תינוק בזמן, שלטענת אחותו, אביו הוכה בביתו. ברור שגרסת העורר נסמכת אך ורק על סיפורי האחים, אך דבריו בהזדמנויות השונות אינם תואמים את עדות האחות. לאחר שעיינו בדברי העורר ואחותו, לא מצאנו כל ביסוס לטענה כי העורר התינוק היה בקרבת אביו בעת שהוכה. בנסיבות אלה אין טעם לבחון טענת ב"כ העורר כי העורר התינוק נפגע בנפשו כתוצאה מאותו אירוע ויש להחיל עליו את סעיף 28 לחוק הפיצויים הגרמני.

באשר לעילת נרדפות מכוח הלכת הפחד, לאור הסתירות הפנימיות המהותיות בדברי העדים עצמם והסתירות העולות מהשוואת גרסאותיהם,, הכל כמפורט לעיל, יש לדחות גם עילה זו כבלתי מוכחת.

סוף דבר, אנו דוחים את הערר על כל רכיביו.

מזכירות הוועדה תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין בשאלה משפטית בלבד.