זמשמן ואח' נ' מזרחי ואח'

פסק דין

לפניי תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי רכוש, שנגרמו לרכבי שני הצדדים בתאונה ברח' הרצל בחיפה.

אין חולק כי התובע נסע אחרי הנתבעת מס' 1 ברח' יחיאל, במטרה לפנות שמאלה לרח' הרצל. אין חולק גם כי הנתבעת ביצעה את הפניה לנתיב השמאלי.

התובע טוען כי לאחר שהנתבעת פנתה וגילתה כי נכנסה לנתיב תחבורה ציבורית, שבוצעו בו עבודות, נסעה אחורנית, למרות שצפר לה, ופגעה עם החלק האחורי ימני של רכבה בחלקו השמאלי אחורי של רכבו.

הנתבעת טוענת כי נסעה לאט, כי התובע צפר לה עוד לפני הפניה, על מנת לזרז אותה לצאת, ולאחר שביצעה את הפניה ונסעה לאט עקב העבודות, שבוצעו בכביש, עקף אותה התובע מימין וכך נגרמה התאונה.

לכתבי הטענות צירף התובע חשבון שכ"ט שמאי וחוות דעת שמאי, לפיה ניזוק רכבו בדלת האחורית ובכנף האחורית שמאלית (נראה כי האמור בתיאור הנזק בעמ' 1 לחוות הדעת כי החלקים שנפגעו הם דלת קדמית שמאלית וכנף אחורית שמאלית אינו מדוייק, וצריך להיות כתוב דלת אחורית). בדיון הוסיפו התובע והנתבעת שכנגד את המסמכים הבאים: אישור אי הגשת תביעה (ת/1), התמונות שצילם השמאי (ת/2), חשבונית (ת/3), שרטוט (ת/4), תמונות שני כלי הרכב צמודים (ת/5, ת/6) ותמונות מקום התאונה לאחר מס' ימים (ת/7).

הנתבעים צירפו לכתב ההגנה צילום רישיון רכב, אישור אי הגשת תביעה, חשבון שכ"ט שמאי, חוות דעת שמאי, חשבונית עבור הפנס, טופס הודעה על תאונה, ותצהיר אמה של הנתבעת, בעלת הרכב. בדיון הוגשו תמונות רכב הנתבעת בצבע (נ/1).

לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בתמונות, אני קובעת כי רוב האחריות לתאונה רובצת על כתפי הנתבעת, שפנתה שמאלה לנתיב, בו מבוצעות עבודות, ונסעה אחורנית, בעת שהתובע עבר על פניה.

ראשית, מיקום הנזק בכל אחד מכלי הרכב ואופיו: שפשוף קל ושבר בפנס הימני אחורי של רכבה הנתבעת ושפשוף מתמשך מהדלת האחורית עד הכנף האחורית של רכב התובע. צורת הנזק מתיישבת עם מעבר רכב התובע מימין לרכב הנתבעת, באלכסון תוך פנייה שמאלה, כאשר היא נוסעת לאט מאד אחורנית. לא מתקבל על הדעת כי רכב הנתבעת יעמוד במקום או יסע קדימה, רכב התובע יעבור אותו מימין, ורק חלקו האחורי ייפגע.

שנית, אני מקבלת את טענת התובע כי התמונות ת/5, ת/6 משקפות נאמנה את מצב כלי הרכב לאחר התאונה, וצילום המגע בין כלי הרכב בחלקם האחורי בלבד מתיישב עם העובדה שהתובע המשיך בנסיעה, חלקו האחורי השתפשף על הפינה האחורית של רכב הנתבעת ונעצר. בתמונות רואים בבירור כי הנתבעת עומדת על נתיב, בו מבוצעות עבודות, הוא חסום בתמרורים, וכלי רכב חונים עליו בהמשך. זה אינו הנתיב המיועד לנסיעה ישר.

תרומתו של התובע לקרות התאונה מתבטאת בכך שלא עצר, למרות שראה את אורות הרוורס ברכב הנתבעת, אלא המשיך לנסוע עד שהמכה התמשכה לרוחב הדלת האחורית שלו והכנף. הדבר נבע כנראה מהמהירות בה נסע, במטרה להגיע בזמן למקום עסקו, הסתמכותו על כך שהנתבעת מבקשת לחנות בנתיב התחבורה הציבורית, ואי יכולתו לצפות את נסיעתה אחורנית.

על כן אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע את הסכום 15,000 ₪ ועוד 150 ₪ אגרה יחסית ו-250 ₪ הוצאות משפט, סה"כ 15,400 ₪.

התביעה שכנגד נדחית, ללא צו להוצאות.

סכום פסק הדין ישולם תוך 30 יום.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מסירת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ג' אדר ב תשע"ד, 05 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: