זמירי נ' גולדברגר

החלטה

הקובל הגיש קובלנה פרטית כנגד הנאשמת, כאשר בפרק הכללי, הוא מפרט טענותיו בגין הסתרת התעללות ואי דיווח מצד הנאשמת.

בהמשך הקובלנה, טוען הקובל לעניין ההשלכות והפגיעה של הנאשמת בחייו של הקובל כתוצאה מהסתרת ההתעללות בקטינות על ידי אדם בשם יעקב.

בסיום פירוט הטענות, טוען הקובל כי העובדות המהוות בסיס לקובלנה, הן כי הנאשמת, באמצעות מעשיה, איימה בפגיעה בשם הטוב ובפרנסה והוצאת לשון הרע, ודיבה כנגד הקובל, כל זאת תוך חוסר תום לב ועיוות דין, ובמעשים האלו, בכוונה לפגוע, פעלה הנאשמת בניגוד לדין וביצעה איומים. הוראות החיקוק לפיהן מואשמת הנאשמת על פי כתב הקובלנה, הינן סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965, וסעיף 192 לחוק העונשין, עבירת איומים.

ב"כ הנאשמת טען כי כתב האישום איננו מגלה עבירה, איננו מגלה תאריכים, ויש למחוק את הקובלנה על הסף.

ב"כ הקובל טען כי יש ביכולתו לפרט מועדים, ומקום שניתן לתקן ולהגיש קובלנה מתוקנת, אין מקום למחוק את הקובלנה בשל פגמים טכניים.

ב"כ הקובל טען כי מדובר בטעות, מקום שרשם במקום עדי הקובלת, את שם הנאשמת.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בקובלנה, אני קובעת כי דין הקובלנה להימחק על הסף.

אכן, לא בנקל, ימחק בית המשפט כתב קובלנה על הסף, מקום שניתן לתקן את הקובלנה.

אלא, שבמקרה דנן, גם אם יתקן הקובל את הקובלנה, העובדות שפירט בא כוחו לפרוטוקול, אין בהן להקים את העבירות המפורטות בהוראות החוק בשולי הקובלנה, גם לאחר התיקון.

על פי סעיף 149 (4) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב – 1982, רשאי בית המשפט לבטל את כתב האישום בשל כך שהעובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה.

במקרה דנן, טען הקובל כי הנאשמת ביצעה עבירה לפי סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע.

ב"כ הקובל טען כי מדובר בקלטת של שיחה שבוצעה בין הנאשמת לבין גב' בשם מיכל, והפנה לסעיף 16 לכתב הקובלנה.

יצוין, כי הקובלנה מנוסחת באופן שהוא גדוש מלל, וקיים קושי להסיק ממנו את פרטי עובדות האישום.

עיון בסעיף 16 לכתב הקובלנה, מלמד כי מדובר על שיחה שיש לגביה קלטת, וב"כ הקובל הוסיף בעל פה, בדיון היום, כי מדובר בשיחה מיום 02/07/09.

ב"כ הקובל טען כי באותה שיחה, נאמרו אמירות על ידי הנאשמת, שיש בהן משום לשון הרע כלפי הקובל.

ב"כ הנאשמת טען כי לא מתקיימות הוראות סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע, הואיל והדברים לא נאמרו לשני בני אדם או יותר.

צודק ב"כ הנאשמת בטענתו זו, ועל פי כתב הקובלנה עולה כי מדובר בשיחה בקלטת בין הנאשמת לבין גברת בשם מיכל, ובמקרה כזה, אכן, לא בוצע פרסום לשני בני אדם או יותר.

ב"כ הנאשמת הצהיר לפרוטוקול כי הקובל יודע שהדברים נאמרו לאדם אחד בלבד, ובמצב דברים זה, מדובר בעובדות שאינן מקימות עבירה לפי סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע, הואיל, וכאמור, לא נאמרו לשני בני אדם או יותר, כדרישת החוק.

ב"כ הקובל טען כי למרות זאת, כלשונו, "אנשים יודעים".