זלק ואח' נ' הועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז ואח'

פסק דין

העתירה

לפניי עתירה (מתוקנת) שהגישו העותרים ביום 18.10.12.

העתירה ענינה בהחלטת יו"ר הועדה המחוזית - רות יוסף (להלן: "יו"ר הועדה"), מיום 6.8.12 לסרב, לבקשת רשות ערעור שהגישו העותרים לערור בפני המועצה הארצית לתכנון ולבניה בקשר להחלטת הועדה לאשר בתנאים תכנית נס/144 (להלן: "ההחלטה").

התוכנית נשוא העתירה הינה תוכנית מפורטת נס/144 ששטחה 110.280 דונם.
העותרים הינם בעלים של 22.6 דונם מתוך שטח התוכנית והיתרה בשטח של כ- 87.6 דונם שייכת לעשרות בעלים שונים שאינם צד לעתירה.
מטרתה של התוכנית להרחיב את פארק המדע שבנס ציונה על ידי שינוי ייעוד שטח חקלאי לשטחים המיועדים לתעשיות עתירות ידע ושטחי ציבור. התוכנית כוללת איחוד וחלוקה ללא הסכמת בעלים (להלן: "התכנית").

ההחלטה ניתנה על פי ס' 110 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ח-1965 (להלן: "החוק"), הקובע:

בס"ק (א')- "על החלטת ועדה מחוזית בדבר אישור תכנית או דחייתה רשאים לערור בפני המועצה הארצית...";

בס"ק (א)(2)(א)- "ברשות יושב ראש הועדה המחוזית מגיש התוכנית...";

בס"ק (ב)- "בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש הועדה המחוזית...והוא יתן החלטתו בתוך 15 יום".

בעתירה זו יש לבחון האם כדין סורבה בקשת העותרים למתן רשות ערר למועצה הארצית בשלוש שאלות עיקריות (סעיפים 51-82 לעתירה): האם היה זה נכון וכדין לכלול בתוכנית הוראות לעניין היטל ההשבחה, האם יש לצרף לתוכנית נספח שעבודים והאם כדין אימצה הועדה המחוזית את מסקנות השמאי המייעץ.

הסעדים המבוקשים בעתירה

3.בסעיף 1 לעתירה עותרים העותרים למתן סעדים כדלקמן:

"לקבוע כי החלטת יו"ר הועדה המחוזית מיום 6.8.12 (לסרב, לבקשת רשות ערעור שהגישו העותרים לערור בפני המועצה הארצית י.ש) אינה כדין, וכי על פי שורת הדין, עליה להורות על העברתה של תוכנית מתאר מקומית נס//144 לדיון בפני וועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה בהתאם לסעיף 110 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה 1965(להלן החוק), וזאת לצורך תיקונה של התוכנית על ידה. החלטת הועדה המחוזית מרכז מיום 6.8.12 מצורפת בזאת מסומנת א."

ובסעיף 2 לעתירה עותרים:

"לתת הוראות בדבר תיקונה של תכנית נס/144. בדרך של השמטת סעיף 5.16 לתוכנית, וכן להורות על תיקון טבלת איחוד וחלוקה בהתאם לחוות דעת מטעם העותרים, וכן להורות כי התוכנית לא תכלול "נספח שעבודים" שצורף למסמכי התוכנית, לאחר פרסומה להפקדה".

כבר כאן המקום להאיר ולהעיר, כי במסגרת הדיונים שהיו לפני והסיכומים שהגישו העותרים, הם ניסו להרחיב את החזית ואת הסעדים המבוקשים (כמו למשל הטענה שעלתה לראשונה בדיון מיום 17.3.13 כי על הועדה המחוזית היה למנות חוקר לשמוע התנגדויות לפי סעיף 107 (ב) לחוק).

כידוע המסגרת הדיונית והסעדים המבוקשים בעתירה מינהלית, הם אלו שהוגדרו בכתבי הטענות כמצוות חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: "חוק בתי המשפט המינהליים") ותקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין),התשס"א-2000 (להלן: "התקנות") וכל סטייה מהאמור ומהמבוקש בעתירה, מהווה הרחבת חזית אסורה, על כל המשתמע מכך.