זלצר נ' ירדני

פסק – דין

1. בפני תובענה לפינוי מושכר על פי פרק טז4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקסד"א"), לאחר שהמושכר לא פונה בתום תקופת השכירות הנטענת – 31.08.13.

2.על פי מצוות מחוקק המשנה (תקנה 215 י"ב (א) לתקסד"א, המחילה את הוראות תקנה 214 טז (ב) לתקסד"א, על תובענה לפי פרק זה), פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי.

3.ביום 24.12.13, לאחר שניסיון לגישור בין הצדדים לא צלח, התקיים הדיון בתובענה, במהלכו העידו מטעם התביעה – התובע ואחיינו מר מרדכי שגב, ומטעם ההגנה – הנתבעת, וה"ה יניב ריחני ויעקב פז. בתום הדיון, סיכמו באי כוח הצדדים טענותיהם בעל פה.

4.הגעתי לכלל מסקנה, שתנומק בקצרה להלן, כי דין התובענה להתקבל.

5.התובע, שהינו בעל הזכויות במשק המצוי במושב ניר צבי, והידוע כגוש 5547 חלקה 9, השכיר לנתבעת בית צמוד קרקע, בשטח 160 מ"ר, בהתאם לחוזה שכירות מיום 11.08.08.

6.בשטחו של המשק הנ"ל, מצויים שני בתים, האחד – המכונה "המושכר הישן", והשני – המכונה "המושכר החדש", כשהאחרון נבנה במהלך תקופת השכירות, ולגביו הוסכם כי הנתבעת תעבור אליו בתום בנייתו.

7.הנתבעת הינה אדריכלית במקצועה, אשר התובע שכר שירותיה לתכנון המושכר החדש.

8.הנני מאמינה לעדויות התביעה, לפיהן הערכת הצדדים הייתה כי בניית המושכר החדש תערך שנה לערך, ולפיכך חלקו את גובה דמי השכירות לתקופות, כאשר גובה דמי השכירות יהא שונה בין המושכר החדש לבין המושכר הישן. במהלך תקופת השכירות חדלה הנתבעת לשלם בהתאם למוסכם והפרה את ההסכם, והצדדים ניהלו משא ומתן, שבסופו נסחו תוספת להסכם השכירות.

9.הנני מאמינה לתובע, כי הנתבעת אמנם דרשה כי במסגרת התוספת תכלל גם הארכה של הסכם השכירות עד ליום 30.08.14, אולם התובע התנגד לכך נחרצות ולבסוף התוספת נחתמה ללא כל הארכה של הסכם השכירות, מעבר ליום 31.08.13, וכי כל פניותיה של הנתבעת כי הסכם השכירות יוארך, נענו בשלילה על ידו.

10.הנני מקבלת טענת התובע כי ביום 28.06.13 הוצג המושכר החדש, לשוכר חדש, על ידי הנתבעת אשר הציגה מצג לפיו היא מעוניינת לפנות את המושכר לפני תום תקופת השכירות – 31.08.13, עוד ביום 15.08.13, והוסכם כי השוכר החדש ישא בתשלומי השכירות ממועד זה ואף כי יוכל לאחסן מטלטליו באחד מחדרי הבית עד למועד זה. בעקבות פגישה זו, נחתם הסכם שכירות עם השוכר החדש ביום 01.07.13, כשתקופת השכירות תחל ביום 01.09.13.

11.מספר ימים מאוחר יותר ביום 06.07.13 – קיבל התובע מכתב מאת בא כוח הנתבעת, לפיו מודיעה הנתבעת כי אין בכוונתה לפנות את המושכר וכי היא מתכוונת לשכור את המושכר לתקופה של 25 חודשים נוספים.

12.הנתבעת ניסתה לקשור בין הסכם השכירות לבין הסכם שירותי התכנון. לטענת הנתבעת, בהתאם למוסכם בין התובע לבינה, היא היתה אמורה להיות זכאית לשכור את המושכר החדש במשך 48 חודשים בזכות התכנון האדריכלי שעשתה. התובע טוען להד"ם.

13.במחלוקת זאת הנני מעדיפה את גרסת התביעה, לפיה לא היה ואין כל קשר בין הסכם השכירות להסכם שירותי התכנון.

14בדעתי זו הנני מתחזקת לאור העובדה שאין לגרסת הנתבעת שנזכרה לעיל, כל זכר, לא בהסכם התכנון ולא בהסכם השכירות, למעט העובדה שגובה דמי השכירות במושכר הוגדר למשך שתי תקופות, כשלעניין אחרון זה, הנני מקבלת את הסברו ההגיוני של התובע, והוא – שבעת ניסוח ההסכם הצדדים לא ידעו כמה זמן תשכור הנתבעת את המושכר החדש, הואיל ולא היה ברור מועד סיום בנייתו.

15.אציין, כי כתב הגנתה של הנתבעת כתוב בצורה מסובכת ולא בהירה, כשמטרת הדברים הינה סיבוב ואינוס של הנסיבות, כדי איך שהוא לייצר יכולת טיעון קלוש, כאילו התובע התעשר בכך שחלק מהתשלום עבור תכנון המושכר החדש היה אמור להיות בהנאה שהנתבעת תפיק מהמגורים במושכר החדש, למשך זמן יותר ארוך, דבר שלא יצא אל הפועל.

16.עוד אדגיש, כי נשזרו לתוך הגנתה של הנתבעת סיפורים רבים, שאין בהם כל רלוונטיות, תוך איסוף טיעונים מן הגורן ומן היקב, שמטרתם היתה להביא את התובע להסכים להארכת הסכם השכירות, מה שמוכיח שהנתבעת ידעה שהיא לא זכאית לכך מלכתחילה, ומכאן מאמצי השכנוע שלה, אולם התובע לא השתכנע ועמד על סירובו להאריך את הסכם השכירות מעבר לתום תקופתו ליום 31.08.13.

17.במידה ולנתבעת טענות כלפי התובע, בעניין שכרה הנוגע לתכנון המושכר החדש על ידיה, ומבלי שאביע דעה בעניין זה, מקומן של טענות אלו, אם בכלל, בהליך של תובענה כספית בין הצדדים ולא במסגרת הליך זה, שבו הסעד היחידי הנדון הינו סעד לפינוי, ודברים אלו אמורים אף ביחס לדרישות הכספיות של התובע מהנתבעת, אם בכלל.

18.סוף דבר – התביעה מתקבלת והנני מורה לנתבעת לסלק ידה מהמושכר, שהינו בית צמוד קרקע, בשטח של 160 מ"ר במושב ניר צבי, הידוע כגוש 5547, חלקה 9, ולהשיבו לידי התובע שהוא נקי מכל חפץ ואדם.

19.הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 12,000 ₪ בתוספת מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום.