זלכה נ' קראוס

החלטה

לאחר שעיינתי בטענות המבקש והמשיב לא מצאתי בשלב זה ובנסיבות דנן כדי לחייב המבקש בהוצאות.

ההחלטה מיום 22.3.12 הינה החלטה המיישמת את החלטת כב' הרשם הבכיר עדי סומך מיום 12.2.12 (להלן:"החלטה מקורית") בבקשת המבקש לקבלת פטור מאגרה.

בהחלטה המקורית קבע כב' הרשם הבכיר סומך,לפנים משורת הדין,פריסה של האגרה ל-10 תשלומים (תשלום ראשון בתוך 40 יום) במידה ותוגש תביעה מתוקנת בתוך 30 יום, ובאם לא תוגש,יחוייב המבקש לשלם האגרה במלואה בפרק זמן זה.

משלא עמד המבקש בתנאי ההחלטה המקורית,לא בהגשת תביעה מתוקנת ולא בתשלום האגרה במועדים שנקבעו, ניתנה ההחלטה ביום 22.3.12 המיישמת ההחלטה המקורית, ולפיה התובענה נמחקת.

עוד קבע כב' הרשם הבכיר סומך בסיפא ההחלטה המקורית כי "אין צו להוצאות".

משנקבע כאמור בהחלטה המקורית כי "אין צו להוצאות" איני סבור כי יש להוסיף בשלב זה פסיקת הוצאות, וזאת בנוסף למהות הגשת הבקשה לפטור מאגרה הנסמכת בין היתר על מצב כלכלי נטען של המבקש.

באשר לבקשת המבקש "לעיון חוזר" במתן ארכה לא מצאתי בבקשה משום שינוי נסיבות המצדיק כדי להיעתר לה, ואיני מהווה ערכאת ערעור על החלטת כב' הרשם הבכיר סומך, אשר קבע בהחלטתו תנאים מקלים עם המבקש תוך כדי ציון בהחלטה כי התנאים הינם "לפנים משורת הדין" למרות שדינה של הבקשה להידחות, והמבקש לא עמד אף בהם.

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ב, 22 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: