זלכה נ' קראוס

החלטה

בפני בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007. לאחר עיון בבקשה ו בעמדות הנתבע והפרקליטות שהגיבו עליה, מצאתי לדחות הבקשה.

סוגיית הפטור מאגרה מגלמת בחובה שני אלמנטים עיקריים מצטברים שעל המבקשה להוכיחם.

לעניין זה יפים סיכומם של דברים אשר הובאו לאחרונה בפסק דינו של כ"ה בר-עם משה בהחלטתו מיום 10.11.11 ב-ת"א 35270-09-11 שוקר נ' inspecs ltd, פורסם בנבו:

"בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות האגרות מגלמת איזון בין האינטרסים הנוגדים בסוגיה זו. אכן נכון, "... נקודת האיזון הראויה מחייבת קיומו של מנגנון שבכוחו להבטיח כי מחד, שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה. ומאידך, מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין לעבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה". (עניין מונדז לעיל, פסקה 9 לפסק הדין). לפיכך, פטור מתשלום האגרה יינתן מקום בו שוכנע בית המשפט כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה וסיכוייו של ההליך אותו יזם המבקש, להתקבל. התנאים לפטור – מצב כלכלי קשה וסיכויים טובים להצלחת ההליך – מצטברים ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם בנבו, 17.1.2007). בעניין זה ראוי להדגיש, כי משמעות הנטל המוטל על המבקש להוכחת קיומן של התנאים הקבועים בתקנות האגרות למתן הפטור, הינו כי על המבקש " ...לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי בהתאם לדרישת התקנות". (שם). ודוק, על המבקש פטור מאגרה לתמוך את בקשתו בתיעוד בדבר חוסר יכולתו הכלכלית לשלם את האגרה ואין די באמירות בעלמא. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי, והתקנות מחייבות אותו ליתן פרטים מלאים ומפורטים על רכושו ועל הכנסתו בששת החדשים האחרונים שקדמו לבקשה (תקנה 14(א) לתקנות האגרות)." (שם בעמ' 3-4 לפס"ד).

במקרה זה שלפנינו סוברני כי הבקשה על התביעה שהוגשה נעדרות האלמנטים הנדרשים לפטור מאגרה.

עניין לנו בתביעה שהוגשה על מלוא תקרת בית משפט זה בשיעור של 2.5 מיליון ₪.

יסודה העיקרי של התביעה בטענת התרשלות כלפי הנתבע במסגרת ייצוגו את התובע בהליך של גירושין.

לעמדת התובע נגרמו לו נזקים הקשורים במחדל ייצוגו,כאמור, אלא שהתביעה אינה מבוססת דייה בכדי שניתן יהיה ללמוד ממנה מהם אותם נזקים ספציפיים העולים לכדי הסך הנתבע בכללותו.

אין די בהגשתה של תביעה על מלוא תקרת בית המשפט, בסכום לא מבוטל כאמור, מבלי למפרט מהם הנזקים מהם סובל התובע ולתמוך אותם בביסוס אלמנטרי בשלב זה כגון בחוות דעת מתאימה לפחות, ע"מ שביהמ"ש יוכל להתרשם כי יסוד עקרוני לה. פירוט כוללי של עובדות כמוצג כאן, ללא התייחסות ספציפית לנזקים נטענים, בפרט שעל פניו סיים התובע לגבש את נזקין לכאורה, אינו מעיד על תשתית עובדתית ומשפטית איתנות כאחד. לעניין זה איני נזקק להתכבד לבחון את סוגיית האחריות הנטענת עת להבנתי סוגיית הקשר סיבתי והנזק,שהינם רכיבים רלוונטיים להוכחת עוולת הרשלנות, לוטים בערפל.

באשר למצבו הכלכלי של המבקש, גם בעניין זה לוקה הבקשה בחסר. צירופם של מסמכים רפואיים ואישור קבלת קצבת מל"ל לבדם אינו מספק. כך אין פירוט מעמיק על צרופות רלוונטיות בדבר יתרת הכספים שנותרה בידי המבקש לאחר מחירת חלקו בדירתו במסגרת הליך כינוס נכסים (סוגייה שהינה ליבת התביעה). אין ביאור מעמיק אודות כספים שיש למבקש, אם בכלל, בחשבונות בנק שברשותו (שכן לא צורפו גם לעניין זה אסמכתאות מתאימות ובכללן: תדפיסי חשבון בנק, יתרות כספים בחשבונות, תדפיסי כרטיסי אשראי וכו') ועוד. זאת ועוד, אחת מדרישות הסף בהקשר לבקשות מסוג זה הינה הצורך להראות כי נעשה ניסיון לגיס את כספי האגרה ממקורות אחרים. המבקש אינו מבאר האם עשה כמצווה האמורה ומה עלה בחכתו בעניין זה.

על יסוד האמור, התרשמתי כי דין הבקשה להדחות על הסף וכך אני מורה.

עם זאת, לפנים משורת הדין, אני מתיר פריסת האגרה ל-10 תשלומים וזאת בהתאם לתקנה 14 (ז) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007 .

תנאי מהותי לפריסה, הינו הגשתה של תביעה מתוקנת ובבסיסה כימות נכון ורלוונטי של הנזקים הנתבעים מאת הנתבע על ביסוס ראשוני אך מעמיק של טענת הרשלנות.

תביעה מתוקנת תוגש בתוך 30 ימים מהיום.

ככל שלא תוגש, יחויב המבקש לשלם את האגרה במלואה בפרק זמן זה.

ככל שתוגש, האגרה תיפרס בהתאם לעיל ותשלום ראשון ישולם בתוך 40 ימים מהיום, שאם לא כן, התובענה תמחק.

אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ב, 12 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.