זלוף נ' תקוה ואח'

החלטה

רקע וטענות הצדדים לבקשה

1.לפניי בקשת נתבע 1 להוציא את נספח א' לתצהיר עדות ראשית מטעם המשיב- הוא התובע בהליך העיקרי- מתיק בית המשפט.

2.לטענת המבקש, יש להוציא את נספח א' לתצהיר התובע - דפי חשבון מבנק בחו"ל מהם עולה לכאורה העברת כספים אל המבקש - משום שמסמך זה לא גולה במסגרת הליך גילוי המסמכים מטעם המשיב.

3.נטען כי המשיב לא ציית להוראות בית המשפט במשך תקופה ארוכה ומשנאות לגלות את המסמכים שברשותו לצורך בירור התובענה נמנע כאמור לגלות את נספח א' לתצהירו. בנסיבות אלה, כאשר נתנו למשיב הזדמנויות רבות וחוזרות להשלים את הליך גילוי המסמכים ולא צורף המסמך עד לצירופו לתצהיר עדות ראשית, סבור המבקש כי יש להוציא את הנספח האמור מתיק בית המשפט.

4.בתגובה לנטען, התנגד המשיב לבקשה וטען כי בתום לב לא צוין עד כה המסמך המדובר. נטען כי המשיב מתגורר בחו"ל ונדרש לו זמן לאתר את הנספח. עוד נטען כי מחדלו של המשיב אינו תוצאה של התנהלות מכוונת או זדון אלא נעוץ בקשיי ניהול התיק מרחוק.

5.ב"כ המבקש עמד על בקשתו להוציא את המסמך מתיק בית המשפט והבהיר כי היותו של המשיב תושב חו"ל אינו פוטר אותו מכיבוד סדר הדין האזרחי.

דיון ומסקנה

6.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתגובה לתגובה ויתר כתבי בי-דין שהוגשו מטעם הצדדים עד כה, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות כך שאני מתיר את הגשת נספח א' שצורף לתצהיר מטעם המשיב, ואנמק החלטתי זו.

7.תקנה 114א לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 קובעת:

"בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114, לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; הרשה בית המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לענינים אחרים."

8.הלכה פסוקה כי בית המשפט נמנע מלהוציא מסמך כאשר המחדל אינו נגרם בזדון או במתכוון. בענייננו, לא נטענה ולא הוכחה כוונה או זדון. עם זאת, היה על המשיב להקדים ולהגיש בקשה מנומקת על מנת לצרף את המסמך האמור, משלא הקדים לגלותו קודם לכן. בנסיבות אלה, סבורני כי ניתן לרפא את הפגם הנובע מאיחור בגילוי המסמך בדרך של הטלת הוצאות על המשיב.

כבר נקבע כי "הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר מניין" (ע"א 189/66 ששון נ' קדמה בע"מ, פ"ד כ(3) 477) ובנסיבות מתאימות, ראוי לסטות מכללי הפרוצדורה כאשר הדבר דרוש לעשיית צדק ואינו פוגע בבעל הדין האחר. כן נקבע כי סדרי הדין הם מכשיר לגילוי האמת ולעשיית צדק ובעניינינו, משלא הוכח כי האיחור בהגשת המסמכים הוביל לשיבוש ראיות, או להטעיית המאזן לטובת המשיב תוך הקניית יתרון בלתי הוגן, ניתן לקבל את המסמך שצורף לתצהיר חרף אי ציונו ברשימת גילוי המסמכים. עוד ראו ע"א 447/92 רוט נגד אינטרקונטיננטל קרדיט, פ"ד מט(2) 102, שם נקבע כי לסדר הדין האזרחי שתי מגמות: מצד אחד זו המחייבת תחימה מסוימת של שיקול הדעת השיפוטי כדי שלא לפגום ביציבות ההליך, ומצד שני עומדת המגמה הרואה בסדרי הדין מכשיר פרוצדוראלי לגילוי האמת ולעשיית הצדק בין הצדדים אשר מחייבת פתיחה של ההליך לגמישות רבה בהתאם לרוח התקופה. בהתאם לגישה זו, אין בעניינינו, להורות על הוצאת המסמך.

9.בעניין דנא, יש טעם בטענות המבקש כי על המשיב היה לפעול בנמרצות הנדרשת על מנת לגלות את המסמך האמור במסגרת שלב גילוי המסמכים. עם זאת, חרף האיחור, המסמך שבמוקד הבקשה הוגש בטרם נדרשו המבקש והנתבע הנוסף להגיש תצהיריהם. אי לכך, סלולה הדרך בפני המבקש והנתבע 2 ליתן התייחסותם למסמך האמור במסגרת תצהיריהם וכך לא תפגע הגנתם ואין בידי המשיב יתרון בלתי הוגן.

10.אציין, מבלי לקבוע מסמרות או להביע עמדה, כי מעיון במסמך שצורף כנספח א' לתצהיר המשיב, עולה לכאורה כי מדובר במסמך שהוא רלוונטי למחלוקת שנתגלעה בין הצדדים. כידוע, בית משפט זה דן בסכסוך בהיותו ערכאה דיונית האמונה על קביעת ממצאים עובדתיים ועל כן סבורני כי אין לחסום את המשיב, בשלב זה, מלהציג מסמך רלוונטי מבחינתו, תוך שמירת זכותם של הנתבעים ליתן התייחסות עניינית למסמך האמור ולרפא את מחדלו של המשיב בדרך של פסיקת הוצאות משפט.

11.לאור האמור, הנני מתיר את הגשת נספח א' שצורף לתצהיר המשיב.

המשיב יישא בהוצאות משפט, נוכח מחדליו, בסך של 700 ₪, אשר ישולמו למבקש בתוך 30 יום, אחרת תצורף לסכום האמור תוספת ריבית והצמדה מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

12.המבקש והנתבע 2 יגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם עד ליום 1.1.2014.

13.ישיבת ההוכחות תתקיים במועדה.

14.המזכירות תודיע לב"כ הצדדים.