זכריה נ' ש.ב.ה שמירה ובטחון בע"מ

החלטה

1.המבקש הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורים ותשלומים נוספים שהוא זכאי להם בשל תקופת עבודתו וסיומה אצל המשיבה, ובכלל זה תשלום בגין אי מתן שי לחג (להלן – התביעה). לאחר הגשת התביעה הגיש התובע בקשה לאישור תובענה כייצוגית על פי הוראות סעיף 5(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – חוק תובענות ייצוגיות או החוק) ביחס לרכיב אי מתן שי לחג בתביעתו, ולגבי רכיב זה בלבד. הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה הינה כל עובדי המשיבה על פי הגדרת "עובד" בצו ההרחבה בענף השמירה מיום 21.6.2009, אשר עבדו אצל המשיבה ממועד כניסת הצו לתוקף ועד להגשת הבקשה ביום 12.3.2012, והפיצוי המתבקש בגין אי מתן שי לחג הינו בסך של 200 ₪ לכל עובד.

בהחלטה זו נדון בשאלה האם יש לאשר את הבקשה לנהל תביעה ייצוגית זו נגד המשיבה.

2.נאמר כבר בראשית דברינו כי לאחר שהתקיים דיון בבקשה, נשמעו עדויות המצהירים והוגשו מסמכים, הגענו לכלל מסקנה כי יש לאשר את הבקשה. זאת, משום שעלה בידי המבקש לשכנענו כי הוא עומד בכל דרישות החוק לקבלת אישור כאמור. המבקש הציג לפנינו, לכאורה, תשתית משכנעת ואמינה לבקשה, בעוד שהמשיבה הציגה שלל גרסאות הן ביחס לשאלה שבמחלוקת, היינו, האם ניתן לעובדיה שי לחג, והן ביחס לחלותו של סעיף 3(10), היינו קיומו של הסכם קיבוצי. מקובלת עלינו במלואה טענת המבקש כי המשיבה צירפה לגרסאותיה השונות מסמכים ממסמכים שונים בלא שביקשה רשות להגישם, ותוך הרחבת חזית המחלוקת בין הצדדים לנושאים שלא נטענו כלל מלכתחילה.

די בהתנהלותה זו של המשיבה כמפורט לעיל כדי ליתן אישור להגשת הבקשה. אולם גם לגופו של עניין דין הבקשה להתקבל, כפי שיפורט להלן.

3.סעיף 3(ב) לחוק קובע כי:

"הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, ויחולו על הגשתה וניהולה ההוראות לפי חוק זה".

בשלב הדיון בבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית יש לבחון את השאלות הבאות: האם עילת התביעה כלולה בתוספת השניה לחוק; האם הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה על ידי מי ובשם מי "שרשאי להגישה"; והאם מתקיימים התנאים המצטברים לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, ובהם: עילת תביעה אישית נגד הנתבע; אופי התובענה כמעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ובכלל זה קיומה של אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה. כמו כן יש לברר אם ה"דרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" מצדיקה ניהולה של התביעה כתובענה ייצוגית (סעיף 8(א)(2) לחוק).

4. האם המבקש עונה על דרישת החוק להיותו תובע ייצוגית?

סעיף 21 לצו ההרחבה בענף השמירה מיום 21.6.2009 קובע כי:

"פעמיים בשנה, בראש השנה ובפסח יתן המעסיק לעובדיו שי לחג".

וזו לשונו של סעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות:

"(א)אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן:

(1)אדם שיש לו עילה בתביעה או בעניין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה;"

מכאן שהשאלה הראשונה שעלינו לברר הינה האם יש למבקש עילה בתביעה, היינו האם קיבל שי לחג על פי הוראות סעיף 21 לצו ההרחבה. המבקש עבד אצל המשיבה כסייר בטחון ביישוב ביתר עילית מ-10.5.10 ועד 11.4.11, כלומר לאחר שנכנס לתוקף סעיף 21 הנ"ל. כמו כן בתקופת עבודתו של המבקש חל ראש השנה, והיה על המשיבה להעניק לו שי לחג על פי הוראות צו ההרחבה. בכתב ההגנה שהגישה המשיבה בתביעתו של המבקש, לא טענה המשיבה כי המבקש קיבל שי לחג, ואף אישרה כי למבקש הגיע שי, אך לטענתה: "מכיוון שלא השלים שנת עבודה לא ניתן לו שי לחג" (סעיף 11 לכתב ההגנה בתביעה, ההדגשה הוספה ד.פ.).

בתגובתה לבקשה היתה בפי המשיבה טענה שונה. לדבריה, וכפי שבדקה עם מנהל סניף ירושלים, קיבל המבקש שי לחג בראש השנה 2010, שהוא החג המחייב היחידי שחל בתקופת העסקתו, והעובדה שלא פנה מעולם בעניין השי, מבססת את טענתה זו (סעיף 46 לתגובה). מדובר כמובן בשתי גרסאות שאינן מתיישבות האחת עם רעותה. המבקש הצהיר בתצהירו כי לא קיבל שי לחג (סעיף 5). המבקש נחקר בחקירה הנגדית רק בשאלה האם עובדים אחרים של המשיבה קיבלו שי לחג (ע' 23-28), ולא נסתר האמור בתצהירו כי לא קיבל שי לחג בתקופת עבודתו אצל המשיבה. די בכך כדי לקבוע בשלב זה של ההליך כי המבקש לא קיבל שי לחג, וכי יש לו עילת תביעה כנדרש בסעיף 4(א)(1) לחוק.

5.האם עונה התובענה על דרישות החוק, והאם חל על המשיבה החריג שבסעיף 10(3) לחוק?

וזו לשונו של סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות:

"לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית...".

בהוראות סעיפים 8, 9 ו-10 לתוספת השניה לחוק מפורטות עילות מתחום דיני העבודה, אשר בגינן ניתן להגיש תובענה ייצוגית (ראו לעניין זה: ע"ע 12842-07-10 עו"ד אסף אייל – הוט מערכות תקשורת בע"מ, ניתן ביום 9.6.2011). סעיף 10 לתוספת השניה קובע את סוגי העילות מתחום משפט העבודה האישי שאכיפתן באה בגדר סמכותו העניינית הייחודית של בית הדין לעבודה, והניתנות לבירור כתובענה ייצוגית בבית הדין האזורי לעבודה, כדלקמן: