זכריה נ' לוי

פסק - דין

1.בפני תביעה כספית לתשלום סך של 17,000 ₪. טוען התובע כי ביצע עבודת שיפוצים בביתה של הנתבעת, כי על רקע היכרות עם חתנה של הנתבעת סוכם בעל-פה על תשלום סך של 35,000 ₪ לתובע תמורת העבודה, וכי לאחר שהנתבעת שילמה לתובע תשלום חלקי בסך של 18,000 ₪ נותרה יתרת חוב ששיעורה כסכום הנתבע בהליך זה. עוד ציין התובע כי סירובה של הנתבעת לשלם לו את יתרת החוב נבע מטענתה של הנתבעת כי יש בעבודה ליקויים וכי הנתבעת אינה מוכנה שהליקויים יתוקנו על-ידי התובע. לכתב-התביעה לא צורף מסמך כלשהו, לרבות חשבונית או קבלה בגין מה שאף לטענת התובע שולם לו תמורת העבודה.

2.מנגד טענה הנתבעת כי טענות התובע – בשקר יסודן. הנתבעת טענה כי שילמה לתובע את מלוא תמורת העבודה בסך של 35,0000 ₪ ובנוכחות עדים. עוד טענה הנתבעת כי בעבודה התגלו ליקויים וכי התובע קבע להיפגש עם הנתבעת במועדים שונים על-מנת לתקן את הליקויים, אך לא הגיע. הנתבעת הפנתה להליכים קודמים אשר התנהלו בין הצדדים ושבהם חויב התובע לשלם לנתבעת סכומים שונים בקשר עם העבודה שביצע והליקויים שהתגלו בה.

3.בדיון שהתקיים בפני העידו התובע, הנתבעת וכן שלושה עדים מטעמה של הנתבעת. כל אחד מבעלי-הדין חזר על עמדתו כפי שהובאה בכתב-טענותיו.

4.עד הנתבעת מר יעקב שרעבי, שהינו חתנה של הנתבעת ומי שיצר את הקשר בין הנתבעת לבין התובע לשם ביצוע העבודות בביתה של הנתבעת, העיד כי הוא עצמו שילם לתובע סך של 10,000 ₪ על חשבון ביצוע העבודה וכי התובע אישר בפניו כי קיבל מן הנתבעת סך נוסף של 17,000 ₪, כל זאת עוד בטרם סיים את העבודה.

5.עדת הנתבעת גב' סלימה עייש העידה כי הייתה נוכחת בעת שהנתבעת מסרה לתובע סך של 35,000 ₪ במזומן. לדברי העדה ראתה כיצד ספרה הנתבעת את הכסף לפני ששילמה לתובע, כל זאת בנוכחות העדה. העדה הינה המטפלת באימה של הנתבעת, ולדבריה אף התשלום לתובע בוצע בבית אימה של הנתבעת.

6.עד הנתבעת מר ניסים רווה, שהינו חברה של הנתבעת, העיד אף הוא. עד זה לא היה נוכח בעת התשלום לתובע אך העיד כי ביחד עם הנתבעת הוציא מן הבנק סך של 35,000 אשר נועד לשם ביצוע התשלום לתובע, כל זאת עוד בטרם סיים התובע את ביצוע העבודה.

7.הן הנתבעת והן עדיה מר שרעבי וגב' עייש העידו על תשלום שבוצע לתובע על חשבון העבודה. על-פי העדויות הללו אין התאמה בין הסכומים השונים ששולמו לתובע. על-פי עדותו של מר שרעבי שולם לתובע סך כולל של 27,000 ₪ ואילו על-פי עדויות הנתבעת וגב' עייש שולם לתובע סך של 35,000 ₪. הבאתי עובדה זו בחשבון שיקולי וכן שקלתי גם את הקרבה בדרגות שונות המתקיימת בין הנתבעת לבין עדיה, שאינם עדים בעלי מעמד חיצוני וניטראלי ביחס לסכסוך.

8.אף על פי כן באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את התביעה. התובע הוא במעמד של המוציא מן הנתבעת והוא הנושא בנטל להוכיח את תביעתו על כל פרטיה ודקדוקיה. מראיות הנתבעת עולה כי שולמו לתובע סכומים העולים על אלה שבקבלתם מודה התובע. לא עלה בידי התובע לסתור ראיות אלה ולהוכיח כי הוא זכאי לסכום נוסף מעבר לזה ששולם לו בפועל, ואם כך הדבר – מה שיעורו של סכום נוסף זה. לכך מצטרפת העובדה כי לא נתתי אמון בעדות התובע כפי שנשמעה בפני.

9.זאת ועוד, מעדויות הצדדים עולה כי התקיימו ביניהם הליכים קודמים בעניינים הקשורים בסכסוך דנן ובסכומים הקשורים בביצוע העבודה. לכתב-ההגנה צורפו מסמכים חלקיים המעידים על התדיינות קודמת שהתקיימה בין הצדדים בבית-המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון, בפני כב' השופטת בלכר. בתיק ת"ק 1604/07 ניתן ביום 13.2.2008 פסק-דין בו קיבלה הסכמת הצדדים תוקף של פסק-דין ונקבע כי התובע יבצע תיקונים דרושים בבית הנתבעת בתוך פרק זמן שנקבע. עוד נקבע כי אם לא יבצע התובע חיוביו על-פי פסק-דין זה ישלם לנתבעת פיצוי מוסכם בסך של 2,000 ₪. פסק-דין נוסף ניתן ביום 23.11.2008 בת"ק 1042/08, בתביעת הנתבעת נגד התובע, ועל-פיו חויב התובע לשלם לנתבעת סך של 15,000 ₪ בגין נזקים לפי חוות-דעת שמאית בתוספת שכ"ט השמאי והוצאות משפט. פסק-דין זה ניתן נגד התובע שלא בפניו, ובהיעדר הופעה.

10.כאשר נשאל התובע מדוע לא צירף לכתב-התביעה תיעוד מלא על-אודות הליכים אלה, שיש בהם כדי להשליך על שיעורו של התשלום לו הוא זכאי, השיב שלא חשב על כך. המחדל שביטויו באי-הגשתם של מסמכים רלבנטיים המשליכים על שיעורו של הסכום לו זכאי התובע בגין העבודה שביצע, אם וככל שנותר סכום כזה, רובץ לפתחו של התובע. מקל וחומר יפים הדברים עת שמדובר בהתדיינות משפטית שבגדרה כבר נבחנו טענות הצדדים ונקבעו חיובים שונים החלים עליהם בקשר עם ביצוע העבודה שבגינה הוגשה התביעה שבפני.

11.סיכומו של דבר, אני דוחה את התביעה. התובע ישלם לנתבעת את הוצאות ההליך בסך של 1,000 ₪, זאת תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק-הדין ועד למועד התשלום בפועל.

12.זכות ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט המחוזי, לאחר נטילת רשות, תוך 15 ימים.

המזכירות תמציא את פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ח שבט תש"ע, 02 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: