זכי קוואסמי ואח' נ' בן שושן ואח'

פסק - דין

1.עניינה של התובענה שלפנינו, שהוגשה בסדר דין מהיר ביום 16/4/09, פיצוי התובע בשל נזק שנגרם לרכבו (מונית) בתאונת דרכים שאירעה ביום 16/4/05 בשדרות הרצל בירושלים (להלן – התאונה).

2.על פי כתב התביעה, התובע נסע בנתיב המיועד לתחבורה ציבורית כאשר רכב הנתבע, אף הוא מונית, אשר נסע בכביש המקביל שנמצא מימינו של רכב התובע, פנה שמאלה, נכנס לנתיב נסיעת רכב התובע מבלי שנתן זכות קדימה, על אף קיומו של תמרור המורה לעשות כן, פגע ברכב התובע, וגרם לו לנזקים כבדים.

3.התובע דורש סכום של 18,340 ₪, הכולל סכום של 12,653 ₪ נזק ישיר על פי דו"ח שמאי, 1,041 ₪ שכר טרחת השמאי, 750 ₪ בטלה ובזבוז זמן עקב השבתת המונית ל-3 ימים על פי אישור רואה חשבון בדבר הכנסה יומית של 250 ש"ח, וכן ריבית והפרשי הצמדה עד ליום הגשת התביעה בסכום של 3,914 ₪.

4.בכתב ההגנה לא מסר הנתבע כל גרסה לגבי נסיבות התאונה.

בסעיף 5 לכתב ההגנה נאמר: "הנתבע מכחיש כי התאונה אירעה ברשלנותו ויטען כי ... ". סתם הנתבע ולא פירש מהן טענותיו לגבי נסיבות התאונה מבחינתו.

5.בהחלטה מיום 8/6/10 הותר לנתבע להגיש הודעת צד ג', והודעה כזו אכן הוגשה ביום 17/6/10.

גם כאן לא מסר הנתבע גרסה מלאה לנסיבות התאונה אלא אמר:

"הנתבע מכחיש כי התאונה אירעה ברשלנותו ויטען כי התאונה אירעה ברשלנות התובע שנהג בחוסר זהירת ובמהירות רבה והוא שגרם לתאונה".

6.עוד טען הנתבע בהודעתו לצד ג', כי הוא היה נהג שכיר שהועסק על ידי הבעלים של המונית, אשר נפטר בשנת 2008. בעל המונית ביטח את הרכב אצל צד ג', אולם בשל פטירתו אין לנתבע גישה למסמכי הביטוח משנת 2004.

לטענתו, הוא פנה מספר רב של פעמים לצד ג' אך לא זכה למענה, וככל הנראה מנסה צד ג' לחמוק מאחריותו כמבטח של שני כלי הרכב גם יחד.

7.בכתב הגנתו טען צד ג' כי לרכב הנתבע הייתה פוליסת ביטוח חובה בלבד, נכון ליום התאונה.

8.ביום 17/10/10 ניתנה החלטה לפיה צד ג' יגיש את הפוליסות הרלבנטיות למועד אירוע התאונה, וזאת לאחר שבדיון טען הנתבע כי נאמר לו שלרכב יש ביטוח מקיף, בניגוד לטענת צד ג', והנתבע אף שילם דמי השתתפות עצמית בסך 3,500 ₪.

על אף אורכה שניתנה לצד ג', בהחלטה מיום 5/12/10 – לא פעל צד ג' כפי שהתבקש. כתוצאה מכך, ניתן ביום 20/2/11 פסק דין שבו נקבע כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע.

9.פסק הדין בוטל בהחלטה מיום 17/3/11, וביום 1/11/11 התקיים סוף- סוף דיון לגופו של עניין ובו נשמעו עדויות הנהגים.

בדיון טען צד ג', כפי שטען גם קודם לכן, כי לרכב הנתבע היה ביטוח חובה בלבד.

עמדת צד ג' התקבלה, ולכן נקבע כי דין ההודעה לצד ג' להידחות (פרוטוקול מיום 1/11/11 עמ' 5 שורות 13-24).

10.לאחר שמיעת עדויות התובע והנתבע ועיון בכל המסמכים, בתמונות וכן בסיכומי הצדדים – הגעתי למסקנה כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע.

גרסת התובע כפי שהועלתה בכתב התביעה לא נסתרה במהלך חקירתו הנגדית. עדותו הייתה קוהרנטית, והתיישבה עם התמונות של כלי הרכב כפי שצולמו בזירת האירוע (ת/1).

זאת ועוד, הנתבע עצמו הודה כי לא ראה את השלט של מתן זכות קדימה והבחין ברכב התובע כשממש החל לעבור את הגדר (פרוטוקול עמ' 8 שורות 5-8).