זכותו של גמלאי אמפא לקבל שי לחג ושירות תיקונים כעובד פעיל

הנשיא סטיב אדלר

      לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (השופטת דינה אפרתי, עב 2855/03) מיום 15.10.2006, בה התקבלה תביעת המשיב להשבת מלוא התנאים שנקבעו בהסכם הפרישה שנערך עמו, לרבות קבלת דמי השי לחג פעמיים בשנה, וזכות לקבלת שירות תיקונים חינם וללא הגבלה. 

תיאור העובדות בתמצית

[2] המשיב (להלן: הגמלאי או מר אבני) הועסק במערערת (להלן: אמפא) משך 34 שנה, החל משנת 1962 ועד ליום 5.4.1996. מר אבני הגיע לגיל 65 ביום 1.1.1996 ובעקבות כך חויב לפרוש לגמלאות בהתאם להסכם שנחתם בין הנהלת אמפא לוועד הארצי של עובדיה ביום 6.8.1982 (להלן: הסכם 1982). להסכם זה צורף מסמך הקרוי " רעיונות הועד בעניין הסכמה על גיל פרישה באמפא" (להלן: מסמך הרעיונות). יצוין, כי ביום 15.12.1982 נחתם הסכם נוסף הדן, בין היתר, גם בענייני שכר ותנאי עבודה של עובדי אמפא לשנים 1982-1983.

[3] עניין עבודתו ופרישתו של מר אבני הגיע לפתחו של בית דין זה בעבר מספר פעמים. בפסק דין שניתן בע"ע 300205/98 אבני - הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואמפא בע"מ, פד"ע לד, 361 נקבע, כי ההסתדרות לא הפרה את חובת הנאמנות למר אבני כחבר ההסתדרות כאשר חתמה על הסכם 1982 המחייב אותו לפרוש בגיל 65. עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק על פסק דין זה נדחתה ( בג"צ 5496/99). עוד לפני כן, נדחתה בקשתו של מר אבני לקבל צו מניעה זמני כנגד פיטוריו בהגיעו לגיל 65, וכן בוטל פסק דינו של בית הדין האזורי בכל לזכאותו של מר אבני לפדיון ימי מחלה (דב"ע נו/250-3, אמפא - אבני וההסתדרות העובדים הכללית החדשה, ניתן ביום 31.7.1996).

      עוד עתר מר אבני לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה למתן צו הצהרתי לפיו פיטוריו בגיל 65 אינם תקפים. בפסק דין של בית הדין האזורי בתל אביב              (עב 300988/95 אבני - אמפא, ניתן ביום 12.11.2002), נקבע, כי הסכם 1982 הוא " הסדר קיבוצי" בר-תוקף, ועל כן אמפא היתה רשאית לפטר את מר אבני. כמו כן נדחו כל רכיבי תביעתו אחרים של מר אבני, ובהם פיצויי פיטורים מוגדלים, הצטרפות להסדר פנסיה מקיפה, פדיון ימי חופשה ועוד. ערעור שהוגש מטעם הגמלאי על פסק דין זה נדחה על ידי בית הדין הארצי אשר אימץ את מסקנות פסק הדין האזורי במלואן (עע 1497/02, ניתן ביום 5.7.2004).

      יצוין כי ההליכים הקודמים לא דנו בנושא השי לחגים והשירות חינם והם מושא ההליך שלפנינו.

[4] בהסכם 1982 סוכם, בין היתר, כי " העובדים הפורשים ייהנו משרות חינם, כולל חלקים ... ההנהלה תמשיך לתת לעובדים אחרי פרישתם את השי השנתי ותשתף אותם באירועים חברתיים".   

      בסוף שנת 1998 חתמו נציגי ההסתדרות וועד העובדים על תוספת להסכם הקיבוצי המיוחד עם הנהלת אמפא (להלן: הסכם 1998), בה הסכימו העובדים להקפיא באופן זמני לתקופה של כשנתיים חלק מזכויותיהם מכוח אותו הסכם, לרבות ויתור על השי לראש השנה, כך שיקבלו רק שי אחד לשנה, בפסח. יצוין, כי בהסכם זה לא נאמר דבר על שינוי בזכותם של העובדים לתיקונים חינם של מוצרי אמפא.

     בראשית שנת 2001 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד חדש בין הצדדים (להלן: הסכם 2001), וזאת במסגרת מיזוגה של פעילות אמפא עם חברת תדיראן (להלן: החברה הממוזגת). בהסכם זה, הוסדרו, בין היתר, הזכויות של הגמלאים והפורשים מן החברה הממוזגת, וכן חודשה הזכות לקבלת שי לראש השנה, בנוסף לשי לחג הפסח. בד בבד, נקבע כי העובדים יהיו זכאים לקבלת שירות לתיקוני מוצרי אמפא עד 5 פעמים בשנה בלבד.

[5] עד לשנת 1999 קיבל מר אבני את מלוא זכויותיו כקבוע בהסכם 1982, לרבות קבלת השי לחג פעמיים בשנה, בראש השנה ובפסח.

     בחודש ספטמבר 1999 לא זומן מר אבני להרמת כוסית לכבוד ראש השנה ולא קיבל את השי לחג (ראש השנה) בסך 600 ש"ח. מבירור שערך הוברר לו, כי מעתה יקבל את השי לחג פעם אחת בשנה, בחג הפסח, וכן, כי הוא אינו זכאי עוד לשירות תיקונים חינם למוצרי אמפא ללא הגבלה, כפי שהיה עד עתה.   

     על כך הגיש מר אבני תובענה לבית הדין האזורי לעבודה, לקבלת השי לחג, וכן לקבלת פסק דין הצהרתי בדבר זכאותו לשי לחג פעמיים בשנה, בראש השנה ובפסח,  וכן לזכאותו לשירות תיקונים חינם למוצרי אמפא ללא הגבלה.

הכרעת בית הדין האזורי

[6] בית הדין האזורי קיבל את תביעתו של מר אבני וקבע, כי הסכם 1998 והסכם 2001 אינם חלים עליו. על כן, אמפא לא היתה רשאית לפעול על פי הסכמים אלה ולא היתה רשאית לבטל באופן חד צדדי את התנאים שנקבעו בהסכם 1982. על סמך פירוש הסכם 1982 ואומד דעת הצדדים להסכם זה הגיע בית הדין קמא למסקנה, כי הענקת שי לחג פעמיים בשנה ושירות חינם אינם תלויים בהמשך קבלת אותם התנאים על ידי העובדים הפעילים. עוד הסתמך בית הדין קמא על נוהג לפיו עובדים אשר פרשו מאמפא זכו לקבלת התנאים להם עתר הגמלאי, וזאת במשך תקופה של מעל 30 שנה, עד לחתימת הסכם 1998. בית הדין האזורי חייב את אמפא לשלם לגמלאי שי לראש השנה ולפסח החל משנת 1999 ולעתיד לבוא וכן הצהיר, כי הגמלאי זכאי לשירות תיקוני מכשירי אמפא ללא תשלום וללא הגבלה.

טענות הצדדים בערעור

[7] בערעורה, חוזרת בה אמפא מטענותיה כפי שהובאו בפני בית דין קמא, ומסכימה להחיל על הגמלאי את הוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד משנת 2001 החל על עובדיה נכון להיום, לרבות מתן שי לחג פעמיים בשנה, ומתן זכות לתיקונים של מוצריה כפי שניתנים לעובדיה היום.

      עם זאת, טוענת אמפא כי זכויותיהם של גמלאי החברה מכוח הסכם 1982 נובע מזכויות עובדיה, קרי, זכויות הגמלאים נשאבות מזכויות העובדים. לכן, אם לעובדים לא ניתן שי לראש השנה בשנים 1999-2001, לא יכול גמלאי לקבל שי זה, שכן המדובר באותו שי ממש שאינו קיים. משכך, טוענת אמפא כי על הערעור להתקבל, אף מבלי להידרש לשאלה האם יש בכוחו של הסכם קיבוצי או הסדר מאוחר כדי לשנות מזכויות המוקנות לגמלאי מכוח הסכם 1982, זאת, לפי הפרשנות של הסכם 1982 המקנה, כאמור, את הזכויות לגמלאי מכוח הזכות המקבילה הנתונה לעובד.

[8] מנגד, תומך הגמלאי בפסק הדין האזורי מנימוקיו ומוסיף, כי אין לדון בטיעוניה של אמפא אשר מובאים במסגרת הערעור, לאחר שהיא חזרה בה מטיעוניה כפי שהובאו בפני בית דין קמא. לטענתו, טיעונים אלה יש להעלות בפני ערכאה דיונית בטרם יובאו לפתחה של ערכאת הערעור.

      לגופם של דברים טען מר אבני, כי הפרשנות הראויה להסכם 1982 הינה, כי הזכויות המוקנות לו הן קבועות, בלתי ניתנות לשינוי ולא תלויות בזכויות העובדים הפעילים. עוד טען, כי וועד העובדים וההסתדרות החתומים על הסכם 1998 והסכם 2001 אינם מייצגים אותו, ועל כן אין בכוחם לחתום על הסכמים הגורעים מזכויותיו כפי שהוקנו לו בעת פרישתו. 

דיון והכרעה

אין לפגוע בזכויות של גמלאי שהתגבשו עם פרישתו -

 [9] ב פסק דין אליאב נקבע, כי " זכויות החברים [בקרן הפנסיה, ס.א.] נחתכות ומתגבשות בהתאם להוראות התקנון ביום יציאתם לגימלאות ".    קרי, זכויות הפרישה של עובד מתגבשות עם פרישתו וקרן הפנסיה או המעסיק אינה רשאים לפגוע בהן לאחר מכן.