זכות קדימה בהליכי כינוס נכסים (האם יש תחולה לסעיף 101 לחוק המקרקעין)

האם לאחר מתן צו לפירוק שיתוף בדירת מגורים ומינוי כונסי נכסים, יש לאפשר לאחד הבעלים בנכס זכות קדימה לרכישת חלקו של הצד השני בהתאם לשווי שייקבע על ידי שמאי מקרקעין? 

א' - העובדות הצריכות לעניין:

1. ביום 16.11.16, במהלך דיון בתביעת רכוש שהגישה המשיבה (להלן: האישה) כנגד המבקש (להלן: האיש), הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יינתן צו לפירוק השיתוף בדירת המגורים, אשר בבעלותם המשותפת, ברחוב... בבני ברק (להלן: הדירה), אגב מינויים של ב"כ הצדדים לכונסי נכסים. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה (להלן: ההחלטה).

2. ביום 16.1.17, חודשיים לאחר מתן ההחלטה, הגיש האיש, באמצעות ב"כ בקשה שכותרתה: "בקשה דחופה למתן זכות קדימה לרכישת זכויות בדירת מגורים". יוער כי בכותרת הבקשה, מתחת לשמו של המבקש נרשם "ע"י ב"כ כונס הנכסים עו"ד שלום מדר...".

3. בבקשתו זו, טוען האיש כי עומדת לו זכות הקדימה המפורטת בסעיף 101 לחוק המקרקעין, תשכ"ט -1969 (להלן: חוק המקרקעין). לפיכך, ולשיטתו של האיש, עתר למתן זכות קדימה לרכישת חלקה של האישה בדירה בהתאם לדו"ח שמאי מקרקעין, תוך "מתן אפשרות למבקש לבדוק אפשרויות מימון, לשם כך המבקש יודיע בכתב לב"כ המשיבה בתוך 60 יום ממועד קבלת דו"ח שמאי האם ביכולתו הכלכלית לרכוש את הנכס" (ר' עמ' 2 לבקשה).

4. האישה מתנגדת למבוקש וטוענת כי רק מכירת הדירה לכל המרבה במחיר תביא להשאת התמורה. יחד עם זאת, מוסכם עליה כי לאחר שתתקבל ההצעה הגבוהה ביותר מאת צדדי ג' "תינתן לבעל זכות הקדימה והאופציה לרכוש את חלקה של המשיבה ובהתאם לאותה ההצעה" (ר' סעיף 21 לתגובה).

ב' – דיון: 

5. לאחר שנחשפתי לטענות הצדדים, הגעתי לכלל דעה ומסקנה כי אין לקבל את הבקשה ואף יש לדחות את המתווה שהוצע על ידי המשיבה, ואנמק.