זכות המעביד לתשלום מהמבטחת כלפי עובד שנפגע בתאונת דרכים המהווה ת. עבודה

: | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
20076-06
20.11.2007
בפני :
ת. נאות-פרי

- נגד -
:
אםם והחברות השלובות בע''מ
עו"ד רון עופר ואח'
:
אליהו חברה לביטוח בע''מ
עו"ד גפן קרנית ואח'
פסק-דין

כללי -

1.        עניינה של המחלוקת בתיק זה - סכומים ששילם מעביד לעובד שנפגע בתאונת דרכים שהיתה גם תאונת עבודה.

2.        התובעת, אסם והחברות השלובות בע''מ (להלן: " המעבידה"), היתה בזמנים הרלבנטיים המעבידה של מר רנדי עופר (להלן: " העובד"), שנפגע בתאונת דרכים ביום 16/2/2003 (להלן: " התאונה").

3.        הנתבעת, אליהו חברה לביטוח בע"מ, היתה מבטחת הרכב ממנו נפגע העובד במועד התאונה (להלן: " המבטחת").

4.        המעבידה שילמה לעובד את מלוא שכרו במשך כל תקופת אי הכושר בה שהה (להלן: " תקופת אי הכושר") ולאחר מכן קיבלה מאת המוסד לביטוח לאומי החזר לגבי תקופת אי הכושר (למעט 9 ימי "תקופת הזכאות הראשונה"). לשיטת המעבידה, הסכום שקיבלה מהמל"ל נמוך מעלות שכרו של העובד במשך תקופת אי הכושר וליתר דיוק, ההפרש הנטען הינו סכום של כ-4,758 ש"ח.

5.        המעבידה טוענת כי על המבטחת לפצות אותה בגין ההפרש הנטען מכוח החוק לתיקון פקודת הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשי"ד-1957 (להלן: " חוק ההטבה") ומכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן: " חוק הביטוח הלאומי").

6.        המבטחת גורסת שאין כל מקום לפיצוי כאמור וכופרת בסכומים הנטענים.

7.        לחילופין, טוענת המבטחת, כי קמה לה זכאות לשיפוי מאת העובד, בגין כל סכום בו תחויב כלפי המעבידה, וזאת מכח הסכם אשר נחתם בין המבטחת לבין העובד, במסגרת הסכם פשרה שהושג בתביעתו של העובד מול המבטחת סביב התאונה. תביעה זו, הוגשה על ידי העובד בדרישה לפצותו בגין נזקיו עקב התאונה, לרבות הפסדי שכר לעבר, ובה הושג הסכם פשרה לפיו יפוצה העובד בסכום של 30,000 ש"ח (להלן: " הסכם הפשרה"), כאשר סכום זה כולל תביעות מיטיבים.

8.        בהתאם, שלחה המבטחת הודעה כלפי צד ג' כנגד העובד.

מהלך הדיון -

9.        הצדדים הסכימו כי פסה"ד ינתן על בסיס החומר הקיים בתיק, לאחר הגשת סיכומים.

10.    לאחר קריאת סיכומי הצדדים מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה ודין ההודעה שנשלחה כלפי הצד השלישי להתקבל במלואה, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

תביעת המעבידה כלפי המבטחת -

11.    באופן עקרוני, בפסקי הדין הקודמים שניתנו מטעמי בתיקים דומים, הבעתי את דעתי באשר למספר עקרונות אשר מנחים אותי בהכרעה בתביעות אלו (וראו את ת.א. 16484/06 בנק הפועלים נ' הפניקס מיום 18/1/2007; ת.א. 17293/06 בנק לאומי נ' אישי ישיר מיום 17/1/2007; ת.א. 17293/06 בנק לאומי נ' אישי ישיר מיום 17/1/2007; ת.א. 21221/05 אינטל ישראל (1974) נ' אישי ישיר מיום 27/6/2006; ת.א. 3325/06 ויצ"ו נ' הפניקס מיום 2/7/2006; ת.א. 20709/05 ויצ"ו נ' הדר מיום 17/9/2006; ות.א. 13920/06 סלקום נ' אישי ישיר מיום 18/1/2007 - כל פסקי הדין הנ"ל ואלו אשר יוזכרו בהמשך פורסמו ב"נבו"), כדלקמן:

(א)      עמדתי היא כי אכן לתובעים בתיקים כאמור (המעבידים) קיימת עילת תביעה כלפי הנתבעות (המבטחות), בהתאם לחוק ההטבה, וכי עילת תביעה זו הינה סוברגטיבית.

(ב)      גובה הפיצוי מאת המבטחות כלפי המעבידים (להלן: " סכום ההטבה") כפוף להוראותיו של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן - " חוק הפלת"ד"), הואיל ועסקינן בתביעות שיבוב, אשר בהן - כידוע - המטיב אינו זכאי להיפרע מהמזיק יותר ממה שהיה הניזוק זכאי להיפרע מהמזיק. לכן, גם המטיב יהא כפוף למגבלות הקבועות בחוק הפלת"ד (לרבות לענין תיקרת השכר וניכוי מס הכנסה).

(ג)       בנוסף, הרי שסכום ההטבה, והפיצוי למעביד, יהא רק בגין אותם רכיבים מהמשכורת של העובד אשר הוכרו על ידי הפסיקה ככאלו אשר לגביהם ינתן פיצוי לעובד שניזוק, לו הוא עצמו היה מגיש את תובענתו בגין התאונה כנגד המבטחת. יש להבחין בהקשר זה בין רכיבים של השכר אשר העובד היה ממשיך לקבל בלי כל קשר לתקופת העדרותו להבדיל מרכיבים אשר כן נגזרים מתקופות אי כושר אלו או אחרות. לדוגמא, לשיטתי, אין לקחת בחשבון רכיבים כגון : שי לחג, תשלום בגין ביגוד ונעלי עבודה, חופשות מיוחדות, משכורת 13, דמי הבראה, מענקים שנתיים מיוחדים וכו'. מנגד, יש לקחת בחשבון תשלום גלובלי לשעות נוספות, אש"ל גלובלי, החזר נסיעות גלובלי (שאינו קשור לנסיעות בפועל),הפרשות של המעביד ל"ביטוח מנהלים" או לקרן השתלמות, אשר לא מופרשות בחודש מסוים בו העובד לא הגיע לעבודה, וכו'.

12.    יישום העקרונות הנ"ל על הנתונים אשר הוצגו בפני בתיק זה מביא לתוצאה לפיה סכום ההטבה הינו 3,580 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 15/5/2003 ועד היום, ועל המבטחת לשלם למעבידה סכום זה.

נפקותו של הסכם הפשרה בין המבטחת לבין העובד -

13.    בתיקים הדומים בהם הזדמן לי לפסוק, טרם נתקלתי במקרה בו הועלתה טענה מטעם המבטחת לפיה דין התביעה להדחות מחמת העובדה שהעובד חתם עם הסכם פשרה עם המבטחת, במסגרת תביעה שהוא הגיש נגדה לגבי נזקיו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>