זכות ההכרעה בסוגיית הסמכות

בפני ביה"ד שאלת קביעת סמכותו לדון בתביעה הרכושית שהגיש הבעל.

הצדדים נשואים 25 שנים ולהם 3 ילדים בגירים.

הבעל הגיש לביה"ד תביעת גירושין אליה כרך תביעה לחלוקת רכוש. לאחר כמה ימים הגישה גם האשה לביה"ד תביעת גירושין מטעמה.

במקביל, הגישה האשה תביעה לפירוק שיתוף בבימ"ש לעניני משפחה.

לדיון שקבע ביה"ד הופיעו הצדדים וב"כ.

לאחר שמיעת טענותיהם הושגה הסכמה לגירושין.

נותרה סוגיית סמכות ביה"ד לדון בתביעה הרכושית.

טענות הצדדים

לאחר שנכרכה התביעה הרכושית בבית הדין הגישה האשה תביעה לפירוק שיתוף בבית המשפט, דבר שעל פניו - לכאורה אינו כדין.

אלא שלטענת האשה למרות זאת הסמכות לדון בשאלה הרכושית נתונה לבית המשפט משום שתביעת הבעל לפירוק השיתוף אינה כנה.

ב"כ האשה הסביר כי בכתב התביעה לא פורט כל הרכוש מלבד הדירה והרכבים. הזכויות הסוציאליות וקצבת הנכות אותה מקבל הבעל לא מוזכרים בו למרות שגם בשאלת חלוקתם יש לדון (לדבריו, ישנם מקרים שגם את קצבת הנכות יש לחלק והמקרה שלפנינו אפשר שהוא בכלל מקרים אלו כיון שהבעל ממשיך לעבוד ונמצא כי הקיצבה מהווה הכנסה נוספת). העלמה זו של חלק מהרכוש המשותף מהווה חוסר כנות בתביעה הרכושית.

עוד מוסיף ב"כ האשה להסביר שההגיון באפשרות הכריכה הוא שהמחוקק רצה לתת אפשרות לצדדים לסיים את כל ההתדיינויות ביניהם בערכאה אחת על מנת שלא ליצור סחבת דיונית, ובמציאות שלפנינו שחלק מהרכוש לא נכרך הרי שיהיה צורך בכל מקרה להידרש לערכאה אחרת על מנת לדון ברכוש שנותר, ועל כן אפשר שהכריכה נעשתה מסיבות אחרות (דהיינו על מנת להשיג רווחים, שהבעל סבור כי הוא אינו יכול להשיגם בבית המשפט).

טענה נוספת טוענת האשה כי אחר שהוגשה בקשה מטעם הבעל לבית המשפט בה הוא טוען כי הסמכות בתביעה הרכושית נתונה לבית הדין, הרי שבהכרעה בשאלה הספציפית הזו למי נתונה הסמכות (לא בעצם התביעה הרכושית!) נמצא כי הבעל בעצמו קיבל עליו את סמכות בית המשפט ויש להמתין להכרעתו. טענה זו, לדברי ב"כ האשה, נטענת במסגרת עקרון הכיבוד ההדדי שבין הערכאות.

על טענות אלו השיב ב"כ הבעל כדלהלן:

• א. הטענה לחוסר הכנות מוכחשת עובדתית. הזכויות מוזכרות בעמ' 6 סעיף 6 לכתב התביעה לפירוק שיתוף (בגופן מודגש!), אלא שמשום שהבעל סבור כי אין מקום לחלקם הוא לא פירט אותם. להלן סעיף 6 הרלוונטי:

"התובע יטען כי חלוקת הרכוש והזכויות שנצברו במשך שנות הנישואין לא צריך להתחלק באופן שווה, מאחר והאישה נושאת במלוא האשמה לפירוק המשפחה מאחר והיא זנתה".