זכאי נ' עבודי
|
ת"א בית משפט השלום ראשון לציון |
39729-11-10
23.1.2012 |
|
בפני : הלית סילש |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: רוי בר קהן – כונס נכסים |
: 1. גולן זכאי (תובע) 2. אריה עבודי (נתבע) |
| החלטה | |
החלטה
ביום 5.1.12 הוגשה לי בקשת הכונס לקציבת שכרו כמו גם אישור הוצאות הכינוס, נכון למועד הגשת הבקשה.
ברקע הבקשה, פנייתו לכאורה של הנתבע, לכונס הנכסים בעניין שיעור שכר הטרחה, עקב רצונו של הנתבע לכלול במסגרת שומת מס שבח המקרקעין את ההוצאות הנוגעות לשכר טרחת כונס הנכסים.
לבקשה זו נתבקשה תגובת בעלי הדין.
לטענת התובע גובה שכרו של כונס הנכסים ראוי כי יוערך מתוך שווי הנכס הנמכר, דהיינו לפי הערכה של 320,000 ₪ ולא על פי שווי הנכס בכללותו (בסך של 640,000 ש"ח), וממילא אין מקום לפסיקתו של השיעור הגבוה ביותר הנקוב בתקנות (בהיקף של 6% בתוספת מע"מ).
בנוסף , טען התובע כי על בית המשפט לקצוב לכונס את המועדים לצורך העברת הזכויות על שם הקונה (התובע).
מעל כל אלו טען התובע כי יש להורות שבשכר טרחת כונס הנכסים יישא הנתבע בלבד, וזאת נוכח העובדה כי הנתבע הוא רוכש הזכויות בלבד.
בתגובת הנתבע נאמר כי הוא מותיר את ההחלטה בדבר היקף שכרו של כונס הנכסים לשיקול דעתו של בית המשפט ובלבד שהחיוב יחול בחלקים שווים על שני הצדדים.
לאחר שעיינתי בתגובת הצדדים אני מורה בזאת כדלהלן :
איני מוצאת שיש להעמיד את שווי הנכס לצורך חישוב שכרו של כונס הנכסים על פי מחצית השווי הכולל. בתיק שבפני מונה כונס הנכסים לצורך מכירת הנכס כולו. כונס הנכסים אף פרסם את הנכס ככזה, קיבל הצעות ביחס לנכס בכללותו ואף ערך התמחרות.
העובדה כי בסופו של יום מצא התובע לרכוש את מחצית זכויותיו של הנתבע, אינה משנה עובדה זו.
עיינתי בפסקי דין שונים שנתנו בסוגיה זו, ורובם ככולם תומכים במסקנה על פיה זכאי כונס הנכסים לשכר טרחה באופן שבו הבסיס לחישוב, מקורו בשווי הכולל של הנכס.
(בעניין זה ראה לדוגמא ע"א 3120/00 שאווט נ' אלבר נכסים והשקעות בע"מ (טרם פורסם).
יקשה עלי לראות כיצד משתנה היקף פעילותו של כונס הנכסים עקב תוצאות ההתמחרות, ואין מקום כי כונס הנכסים יינזק עקב בחירתו של אחד מבעלי הדין לרכוש את הנכס.
יכול וסך פעולותיו של כונס הנכסים, והיקף העבודה שנדרש מעמו ישפיע על הסכום הכולל שיקבע על ידי בית המשפט, או שיעור האחוזים מתוך שווי הנכס, אך אין מקום כי ישליך על המסקנה כי שווי הנכס השלם הוא המהווה את נקודת הבסיס לחישוב שכר הטרחה.
מסקנתי זו משליכה גם שאלת זהות הגורם שאמור לשאת בשכרו של כונס הנכסים.
כונס הנכסים נתמנה לצורך פירוק השיתוף בין התובע והנתבע גם יחד. פעולותיו נעשות מתוך מטרה להביא לתוצאה זו של פירוק השיתוף עבור שני הצדדים.
אין מקום כי הנתבע לבדו יישא בשכר טרחתו של כונס הנכסים בנסיבות אלו.
במסגרת החלטתי מיום 15.7.11 קבעתי מפורשות כי הצדדים יישאו בשכרו של כונס הנכסים בהתאם לשיעור זכותם בנכס.
התובע היה מודע להחלטתי זו שעה שביקש לרכוש את הנכס ונהיר כי מנה נתון זה במניין שיקוליו.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|