זכאי נ' AUSTRIAN AIRLINES GROUP

פסק דין

הנתבעת הינה חברת תעופה.

התובעת רכשה כרטיס טיסה מישראל לוינה ובחזרה, כאשר הטיסה חזרה לישראל היתה ליום 8.10.09.

הטיסה נחתה במדינת ישראל ביום ו' בשעה 00:00.

לטענת התובעת, מראש תכננה לבלות את חופשת חג הסוכות עם הוריה בקיבוץ עין הנצי"ב בעוד שהיא מתגוררת בנפרד בירושלים.

הוריה של התובעת הגיעו על מנת לאספה משדה התעופה לביתם.

עם הנחיתה ולאחר שהתובעת ביקשה לקבל את המזוודה יחד עם שאר הכבודה של הנוסעים באותה טיסה, התברר לה כי המזוודה לא הגיעה לארץ.

התובעת המשיכה עם הוריה לבית הוריה.

הנתבעת היתה מוכנה לשלוח את המזוודה בשבת בבוקר או לפני הצהריים אל התובעת לקיבוץ עין הנצי"ב, אך מאחר שהאוכלוסיה המתגוררת בקיבוץ, לרבות משפחתה של התובעת, הינה בעלת אופי דתי, לא נתאפשר קבלת המזוודה, בדיקתה וחתימה על מסמך המאשר את קבלתה.

מטעמים מובנים נבצר מהתובעת לקבל את המזוודה במהלך החג והשבת ומטעמים מובנים גם כן נבצע מן הנתבעת להשאיר את המזוודה ללא שאדם מוסמך מטעם התובע יאשר את קבלת המזוודה ואת תוכנה.

יחד עם זאת, אין חולק כי המזוודה לא הגיעה לארץ במועד ולא נמסרה לתובעת לאחר נחיתתה כמקובל וכנדרש.

ראוי להדגיש כי התובעת לא נסעה לביתה ועסקינן בערב חג המצריך לכאורה בגדים חגיגיים.

היחסים המשפטיים בין הצדדים מוסדרים על פי האמנה לאיחוד כללים מסוימים בדבר תובלה אווירית בינלאומית, היא אמנת "וורשה" והדבר מוסדר אף בחוק התובלה האווירית התש"מ – 1980.

בסעיף 18 לאמנה ישנה התייחסות, בין השאר, למקרה של אובדן של כבודה.

סעיף 22 לאמנה מתייחס לסכום החיוב המוטל על המוביל.

התקרה לכל ק"ג של כבודה מוגבלת לסכום שווה ערך של 25 דולר ארה"ב.

במקרה דנן המזוודה של התובעת שקלה 20 ק"ג.

בסעיף 19 לאמנה נקבע:

"המוביל יישא באחריות לנזק שנגרם מחמת איחור בתובלה אווירית של נוסעים, כבודה או טובין" (ההדגשה אינה במקור).

יוצא אפוא כי המוביל נושא באחריות אף לאיחור במסירת הכבודה ולא רק במקרה של אובדן.