זכאות סב וסבתא לקשר חופשי עם נכדתם

פרשה עצובה של יחסים במשפחה הונחה על שולחני, ובה נדרשתי להכריע, האם זכאים סב וסבתא לקשר חופשי עם נכדתם.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1. התובעים הגישו תביעה כנגד אבי הקטינה (להלן: "הנתבע") שהיה נשוי לבתם המנוחה, שנפטרה בגיל 35 ממחלת הסרטן.

2. בתם המנוחה של התובעים והנתבע נישאו בשנת 2000 והקטינה נולדה ב-2008.

3. לטענת התובעים, לאורך כל תקופת מחלתה של המנוחה, סייעו לה בני המשפחה המורחבת, וכמובן סייעו בטיפול בקטינה.

4. לטענתם של התובעים, הנתבע עשה פעולות שהיה בהן כדי להביא לנתק בין קרובי משפחתה מצד אמה המנוחה, ובעיקר מן התובעים. עם מותה של המנוחה, ניתק הנתבע, לטענת התובעים, כל מגע עם משפחת המנוחה, וכך כפה גם על הקטינה "עת עקר אותה מזרועות סבתה ממש אשר, כאמור, היתה זו שטיפלה בקטינה מיום היוולדה ועד לעת בה נפטרה בתה המנוחה אם הקטינה".

5. עוד הוסיפו וטענו התובעים, כי סמוך לאחר מות המנוחה, לא אפשר הנתבע הסדרי ראיה עם בני המשפחה המורחבת ורק לאחר לחץ אפשר לתובעים לבד "... להיפגש עם הקטינה אחת לשבוע ולמשך שעה וחצי בלבד".

            התובעים הוסיפו כי הביקורים היו מתנהלים בסלון ביתו של הנתבע, תחת עינו הפקוחה, ותחת השגחה צמודה של הנתבע לבד או עם אחד מבני משפחתו, הנתבע אף מסרב כי הביקורים יהיו מחוץ לדירתו, אפילו לא בגינה הסמוכה לביתו.

6. הנתבע מסרב לאפשר לתובעים להשתתף במסיבות בגן של הקטינה או בימי ההולדת שלה בגן. הוא אסר על הקטינה לקבל את פני התובעים בחיבוק או בנשיקה, וכך גם בסוף ביקור התובעים ולעת פרידתם מהקטינה.

7. לטענת התובעים, במהלך המפגש עם הקטינה, נוהג התובע לכנות את התובעים ולכנותם "שקרנים", והכל בפני הקטינה, תוך ביזויים והשפלתם של התובעים, ועל מנת לפגוע בהם ולרפות את ידיהם מהמשך ביקוריהם את הקטינה.