זכאות למזונות במקרה של קבלת סל קליטה וקצבת הבטחת הכנסה

בפני תביעה למזונות קטינים, מדור ודמי טיפול.

רקע עובדתי

אם הקטינים (להלן: תובעת 1 או " האם") והאב (להלן: הנתבע או " האב"), נישאו זה לזו בשנת 1995  באתיופיה ומנישואים אלה נולדו להם הילדים - התובעים:

ו. מ., ת.ז., יליד 1999,  בן 8 וחצי.

צ. מ., ת.ז., יליד.2001, בן 6.

בני המשפחה עלו ארצה בחודש דצמבר 2006 או בסמוך לכך. בסמוך להגשת כתב התביעה, התגלעו סכסוכים בין תובעת 1 והנתבע (להלן: הצדדים) והם מתגוררים בנפרד במרכז הקליטה במבשרת ציון. בכתב התביעה נטען כי האם הינה מזרע ישראל והאב הוא נוצרי ומהרצאת הפרטים עולה כי שני ההורים בתהליכי גיור. מהרצאת הפרטים עולה כי לאם בת, בת 17 שנים כיום, מנישואים קודמים.

התביעה

מכתב התביעה עולה כי שני ההורים אינם עובדים ואינם בעלי רכוש כלל והמשפחה מתקיימת מקצבה מטעם משרד הקליטה (להלן: "סל הקליטה") בגובה של 2,633 ש"ח לחודש וקצבת ילדים בסך של כ-450 ש"ח לחודש. נטען כי סל הקליטה ניתן לתקופה של עד כשנה, מיום העלייה ארצה, היינו עד לחודש דצמבר 2007, ולאחר מכן תעבור המשפחה למסלול של הבטחת הכנסה המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי, בסך של כ-2,600 ש"ח לחודש. נטען כי כיום הנתבע אינו דואג לקטינים, אלא לעצמו בלבד ואינו מספק את צורכיהם המינימאליים.

עוד עפ"י התביעה, התובעים משלמים כיום סך של כ-350 ש"ח, עבור דיור במרכז הקליטה ולאחר עזיבתם את מרכז הקליטה, הם ירכשו דירה, על ידי לקיחת משכנתא בתנאים מועדפים כשההחזר החודשי יעמוד על סך של כ-300 ש"ח לחודש. על כך יתווספו הוצאות החזקת מדור. נטען, כי הנתבע יצטרך להשתתף ברכישת ריהוט, מכשירי חשמל וציוד בסיסי וכן בתשלומי משכנתא.

צרכי הקטינים הועמדו בכתב התביעה על הסכומים הבאים: עבור הבן ו/ נתבעו סך של 1,150 ש"ח ועבור הבן צ/ נתבעו סך של 1,250 ש"ח, ככוללים: מזון, ביגוד והנעלה, הוצאות חינוך, הוצאות רפואיות, נסיעות, מדור והחזקתו ודמי טיפול. כן נתבקש בית המשפט לחייב את הנתבע במחצית הוצאות חריגות לרבות, הוצאות רפואיות, טיפול פסיכולוגי, טיפולי שיניים, משקפיים, עדשות מגע, שיעורים פרטיים, קייטנות, טיולים, דמי שכלול ובר מצווה.

ההגנה

הנתבע טען כי הרקע לסכסוך הינו מגורי בתה של האם יחד עם המשפחה ומנהגה של הבת להביא גברים זרים לביתם.

הנתבע הודה כי המשפחה אכן מתקיימת מקצבת משרד הקליטה ומקצבת הילדים, אך הוא אינו יודע מהם הסכומים המתקבלים. כן טען הנתבע כי חלקו בקצבה הינו בסך של 700 ש"ח לחודש, מתוכו עליו לשלם למרכז הקליטה סך של 170 ש"ח לחודש, כך שנותר לו סכום של 530 ש"ח לחודש, למחייתו.

הנתבע טען כי יכולתו לשלם מזונות היא אפסית ועניין זה אינו נתון לשינוי כעת; הנתבע אינו שולט בשפה העברית ואין לו מקצוע וסיכוייו להשתלב במעגל העבודה ולהשתכר, הם אפסיים. כן נטען כי כל חיוב במזונות יסבך את הנתבע בחובות שלא יעלה בידו לפרעם.

הנתבע הכחיש את סכומי המזונות הנתבעים וטען כי הם מוגזמים ואינם משקפים את רמת החיים אליה הורגלו התובעים. כן טען הנתבע כי ידוע לו שהאם נוהגת לשלוח סכומי כסף שהיא מקבלת ממשרד הקליטה, לקרובי משפחתה באתיופיה.

יחד עם כתב הגנתו, הגיש הנתבע בקשה למחיקה על הסף (בש"א 55353/07) ובסעיף 5 לה נטען:

"כמו כן על פי פסיקת בתי המשפט נקבע לא אחת כי חלקם של הקטינים בקצבאות המקבלות מהמ.ל.ל כגון תוספות תלויים בקצבת נכות או בקצבת זקנה מהווים מזונות הילדים הקטינים המתגוררים עם מקבל הקצבה ולפיכך במקרה שלנו אין ספק שחלקם של הקטינים בסל הקליטה מהווה תשלום מזונות מלא".

בא כוח הנתבע הוסיף וטען בדיון, כי סל הקליטה מהווה תשלום מזונות וכי יש להקיש לענינו מהפסיקה המורה כי קצבאות המוסד לביטוח לאומי הינן עבור התלויים, דהיינו מהווים חלק מתשלומי המזונות. לפיכך, לגירסתו, אם יחויב האב במזונות, יווצר כפל תשלומים והקטינים יקבלו מזונותיהם פעמיים. 

על כן, נתבקש בית המשפט לדחות את התביעה, כל עוד מקבלים המשיבים-התובעים את כספי סל הקליטה.

לבסוף טען בא כוח הנתבע, כי בית המשפט מתבקש ליתן לנתבע "פסק זמן" של כשנה, בה הוא יוכל להשתלב במעגל העבודה ולהתארגן לקראת תשלום מזונות ולקבוע כי בתקופה הקרובה יש למשפחה הכנסה המאפשרת לזון את הילדים בכבוד.

ההליך הדיוני

בדיון שהיה קבוע להוכחות ביום 7.10.07, הסכימו  בעלי הדין כי אכריע בתובענה על סמך כתבי הטענות, ללא חקירות הצדדים. כמו כן, הודיע בא כוח הנתבע כי מקובל עליו שטיעוניו, כפי שהועלו במסגרת הבקשה למחיקה על הסף, יידונו כחלק מהתביעה העיקרית והבקשה נמחקה.

הפלוגתאות

יש לדון בפלוגתאות לגבי שתי תקופות בנפרד: