זיצר אודט נ' יעקב יעקובי ואח'

פסק דין

לפניי תביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעים לתשלום פיצויי פיטורים; שכר עבודה פדיון חופשה; ודמי הבראה, בגין תקופת עבודתה אצל הנתבעים.

העובדות לענייננו:

הנתבע 1 הינו עוסק מורשה, בעל עסק בשם "ארנקי נאור" (להלן: "העסק") המתמחה בייצור ובייבוא תיקי ואביזרי עור. בזמנים הרלוונטיים לתביעה, כלל העסק מפעל ייצור בתל אביב ושתי חנויות מותג של מכירת האביזרים.

הנתבע 2, הינו בנו של הנתבע 1 ושימש כמנהל בעסק.

ביום 10.2.07 החלה התובעת את עבודתה אצל הנתבעים כמנהלת חשבונות וכמזכירה של העסק. אין חולק באשר לקיום יחסי עובד מעביד בין התובעת לנתבעים.

הצדדים חלוקים באשר לנסיבות סיום עבודתה של התובעת אצל הנתבעים.

הנתבעים טוענים כי ביום 27.7.09, במהלך יום העבודה, הודיעה התובעת כי היא מתפטרת לאלתר מעבודתה, וזאת ללא הודעה מוקדמת.

מנגד, התובעת טוענת כי ביום 27.7.09 היא פוטרה על ידי הנתבע 2 ולא התפטרה. עוד טוענת התובעת, כי בשיחה טלפונית שקיימה עם הנתבע 1 לאחר מכן, סיכמו השניים כי תחזור לעבודתה כרגיל. עם זאת, לטענתה, משהתייצבה לעבודה ביום 3.8.09, חזר בו הנתבע 1 מסיכום זה, מנע ממנה להחתים את כרטיס הנוכחות והודיע לה כי היא אינה רשאית לשוב לעבודה. לאור זאת, טוענת התובעת כי היא זכאית לפיצויי פיטורים.

דיון והכרעה:

התובעת העידה בעצמה. כן הוזמנה לעדות מטעם התובעת גב' טטיאנה פרחודניק אשר עבדה, בזמנים הרלוונטיים לתביעה ועד לסגירת המפעל, כתדמיתנית של העסק.

הנתבעים העידו בעצמם. כן העידו מטעם הנתבעים מר דני גולן. שעבד אצל הנתבעים כמנהל מפעל; מר סלומון לוי, שעבד אצל הנתבעים כעובד במפעל; מר יואב כהן ששימש כרואה חשבון של העסק החל מחודש ינואר 2010; מר מנשה דסה ששימש כמנהל חשבונות חיצוני של העסק במהלך שנת 2010.

לאחר ששמעתי את העדויות, בחנתי את חומר הראיות ושקלתי את טיעוני הצדדים, להלן הכרעתי.

נסיבות סיום עבודתה של התובעת אצל הנתבעים:

כאמור, הנתבעים טענו כי ביום 27.7.09, במהלך יום עבודה, בשעות הצהריים, הודיעה להם התובעת כי היא מתפטרת לאלתר מעבודתה, וזאת ללא הודעה מוקדמת.

הנתבע 2 העיד בתצהירו כי התפטרות זו נעשתה מיד לאחר חילופי דברים קשים שהתקיימו בינו לבין התובעת. זאת, על רקע שיחת טלפון "חריפה" שניהלה התובעת קודם לכן עם אחת מלקוחות העסק, שהסתיימה בטריקת הטלפון ע"י התובעת.

לטענתו, התובעת דרשה ממנו כי עבודתה תכלול אך ורק את עבודת הנהלת החשבונות ללא עבודת המזכירות. משסירב לדרישתה, הודיעה לו התובעת כי היא מתפטרת לאלתר ועזבה את המפעל באמצע יום העבודה. להלן האמור בתצהירו:

"התפטרותה של התובעת נבעה על רקע ויכוח סוער ושיחה חריפה עם לקוחת אחת החנויות של החברה, אשר הסתיימה בטריקת טלפון של התובעת.

יצוין, כי למרות שתפקידה של התובעת בחברה כלל, בנוסף להנהלת חשבונות, גם את עבודת המזכירות, לרבות מענה טלפוני, ובין היתר, ללקוחות החברה, התובעת באה בטרוניה מספר פעמים כי אינה רוצה לענות לשיחות טלפון. מאחר והתובעת הועסקה, בין היתר, על מנת ליתן מענה טלפוני לכל המתקשר למשרדי החברה, ולא היה מלבדה איש בחברה שהועסק למטרה זו, הובהר לתובעת, כי תפקידה כולל מענה לשיחות טלפון וכי אינה יכולה להתנער מתפקידה זה.

לאחר שיחה נוקבת הנ"ל עם לקוחת החברה ביום 27.7.09, הודיעה לי התובעת כי אינה עונה לשיחות טלפון יותר. הבהרתי לתובעת כי עליה לענות לשיחות טלפון הנכנסות למשרדי החברה, וגם לשמור על טון קורקטי ולהימנע מחילופי הטחות עם לקוחות החברה. שיחה הנ"ל התקיימה במשרדי החברה אשר נמצאים בקומה שנייה של בית העסק.