זיפמן נ' לוי ואח'

פסק דין

הרקע לתביעות:

1.עניינן של התביעות שנשמעות לפניי במאוחד, בתאונת דרכים שאירעה ביום 28.03.10 ברחוב עולי הגרדום בראשון לציון. התאונה אירעה בין רכב מסוג מאזדה לאנטיס (להלן: "המאזדה") בו נהגה התובעת בת"ק 33598-07-10 גב' דליה זיפמן (להלן: "דליה") לבין רכב מסוג יונדאי אטוס (להלן: "היונדאי") בבעלות מר לוי יצחק התובע בת"ק 34906-08-10 (להלן: "יצחק") בו נהגה גב' הילה לוי (להלן: "הילה").

טענות הצדדים:

2.לטענת דליה, לאחר שהמתינה להתפנות המסלול הנגדי לנתיב נסיעתה, החלה בפנייה שמאלה כאשר לפתע הגיח רכב היונדאי מאחור ופגע במאזדה, במרכז הדופן השמאלי של המאזדה.

3.מנגד טען יצחק, שרכב המאזדה הוא שפגע ברכב היונדאי, שכן בשעה שהילה נהגה בנתיב נסיעתה, הגיח לפתע רכב המאזדה "מתחנת אוטובוס", ללא מתן זכות קדימה בכוונה לפנות שמאלה ופגע בחלקו הימני של רכב היונדאי.

4.בדיון שנערך לפניי העידו התובעת בת"ק 33598-07-10 גב' דליה זיפמן (להלן: "דליה").

מצד התובע בת"ק 34906-08-10 העידו: גב' הילה לוי (הנהגת) וגב' קרן לוי (נוסעת ברכב) (להלן: "קרן").

דיון:

5.דליה העידה לפניי שרצתה לפנות שמאלה כאשר, "עמדה איזה דקה מישהו נכנס בי... היא נכנסה לי בדלת" [פר' עמ' 2 ש' 6-7].

6.מנגד העידה הילה, שנסעה בנתיב הנסיעה בזמן שדליה עמדה בתחנת האוטובוס [פר' עמ' 3 ש' 7-8]. אליבא הילה, " היא לפתע פנתה שמאלה ואז אני נכנסתי בה... היא פנתה שמאלה כדי לפנות ונכנסה ברכב שלי" [פר' עמ' 3 ש' 8-9].

אף קרן בעדותה לפניי, חזרה על גרסתה של הילה לפיה, הבחינו ברכב המאזדה שעומד בצד הדרך כאשר לפתע "... נכנס באנו בפתאומיות" [פר' עמ' 4 ש' 4-5].

7.אינני מקבל את גרסתה של דליה לפיה, האירוע התרחש בשעה שעמדה "איזה דקה" [פר' עמ' 2 ש' 6] והמתינה לפנות שמאלה.

ראשית, גרסה זו עומדת בניגוד לגרסאות קודמות שהגישה דליה לפיהן, האירוע התרחש בשעה שהחלה כבר בפנייה שמאלה והייתה במצב נסיעה. כך בכתב התביעה טענה שבשעה ש"המתינה להתפנות המסלול הנגדי והחלה פונה..." [ס' 3 לכתב התביעה], התרחש האירוע. וכך גם טענה בטופס רישום פרטי התאונה, שמסרה לפיו, "באה לבצע פנייה" ואז התרחש האירוע [ת/4].

שנית, הילה העידה לפניי, שהאירוע התרחש בשעה שדליה פנתה שמאלה [פר' עמ' 3 ש' 8]. עדותה של הילה, מחזקת דווקא את הגרסה שהעלתה דליה בכתב התביעה ובטופס רישום פרטי התאונה.

לאור כל זאת, הנני קובע שהאירוע התרחש בשעה שרכב המאזדה החל את הפנייה שמאלה והיה במצב של נסיעה.

8.בעדותה לפניי טענה דליה, כי לפני שביצעה את הפנייה המתינה "דקה" [פר' עמ' 2 ש' 6]. לגרסתה, לא הבחינה ברכב לפני ביצוע הפנייה [פר' עמ' 2 ש' 23-26]. גרסה זו אינה מתיישבת עם הגעת רכב היונדאי מאחור והפגיעה בדלת נהג המאזדה. אופן התרחשות התאונה דווקא מתיישב יותר עם ביצוע הפנייה שמאלה, מבלי שנבדק כראוי אם הנתיב פנוי ומאפשר את ביצוע הפנייה.

9.בנסיבות אלה, אני קובע שדליה החלה בביצוע הפנייה שמאלה בלא שבדקה אם הנתיב פנוי, ובכך יצרה את הסיכון לקרות האירוע. מאחר ודליה היא שיצרה את הסיכון לקרות האירוע, הנני מייחס לה אחריות להתרחשותו.

10.יחד עם זאת, אני סבור שגם להילה אחריות לקרות התאונה.

11.הילה העידה לפניי, שדליה "עמדה בתחנת האוטובוס היא לפתע פנתה שמאלה, ואז אני נכנסתי בה... היא פנתה שמאלה כדי לפנות ונכנסה ברכב שלי" [פר' עמ' 3 ש' 7-9]. אף קרן העידה לפניי, " אנחנו נסענו בנתיב הימני. היה איזה שהוא רכב בצד, שעמד, רק ראינו אותו בצד. הבחנו שהוא עומד בצד, אני ישבתי בצד ימין שלה, הוא נכנס באנו בפתאומיות, אז אני קיבלתי את המכה" [פר' עמ' 4 ש' 4-6].