זינצקובסקי נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו [כב' סגן הנשיא, השופט י. ויטלסון], אשר לאחר שמיעת ראיות הרשיע את המערער בעבירות של אי-ציות לאור אדום ברמזור, אי-מתן אפשרות להולכת רגל לעבור במעבר חציה, נהיגה בקלות ראש וגרימת תאונת דרכים, כל אלה על פי התקנות ועל פי סעיפים 62 (2) ו-38 (2) לפקודת התעבורה[נוסח חדש] התשכ"א – 1961.

המערער נכנס לצומת ברח' קוגל בחולון ביום 07.04.09, כאשר בכיוון נסיעתו רמזור אדום, הוא פגע במעבר חציה בילדה, אשר הלכה עם אביה וירדה כבר שני מטר במעבר החצייה, וגרם לה חבלות שהביאו לאשפוזה בבית חולים וקבלת טיפול רפואי.

עיקר הגנתו של המערער בפני בית משפט קמא ועיקר טענותיו במסגרת הערעור היו, שהוא נכנס לצומת באור ירוק לכיוון נסיעתו, ואילו הילדה קפצה לכביש, כאשר האור שהיה להולכי הרגל במעבר החצייה היה אור אדום.

בית משפט קמא, לאחר שבחן את הראיות שבאו בפניו, בהן עדותו של עד ראייה ניטראלי, אשר אין לו קשר למשפחתה של הנפגעת, עדותו של בוחן התנועה באשר לתכנית הרמזורים בצומת, עדותו של אבי הילדה קבע חד משמעית מעבר לכל ספק סביר שהמערער הוא זה שנכנס לצומת שהאור בכיוון נסיעתו אדום.

במסקנה זו, לא אוכל להתערב. אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות עובדה של הערכאה הדיונית, אשר נקבעו, בין היתר, על סמך קביעת עובדה שבסיסה אמינות ומהימנות העדים שבאו בפניי.

גם אני, כשבחנתי את הראיות, הייתי סבור שהמסקנה אליה הגיע בית משפט קמא היא מסקנה עובדתית ונכונה.

צודק ב"כ המערער בטענו בערעורו שיש פגם בכך שעד הראייה הניטראלי עסק גם בתרגום עדויותיהם של העדים האחרים המעורבים בתאונה, במסגרת החקירה בשטח, ובכך יש חשש שמא עדותו שלו "הזדהמה", אך בנסיבות התיק שבפניי, אין מדובר בפגם מהותי ובסופו של יום, עסקינן בעניין של משקל, אשר בית משפט קמא היה ער לו.

הנני אפוא דוחה את הערעור באשר להרשעה, כך אעשה גם לערעור לעניין העונש.

ההלכה היא, מבית מדרשו של בית המשפט העליון, שאין ערכאה הערעורית מתערבת בעונש שהטילה הערכאה הדיונית, אלא כאשר העונש שהוטל שם איננו סביר במידה ניכרת. במקרה זה, הטיל בית משפט קמא על המערער שמונה חודשי פסילה בפועל, כאשר מדובר בתאונה של כניסה לצומת מרומזרת באור אדום, גרימת פגיעה קשה יחסית בילדה קטנה, אשר הלכה במעוז הולכי הרגל, מעבר החצייה, כאשר מדובר בנהג "צעיר", כלומר שאין לו ותק בנהיגה אלא שלוש שנים בלבד וכבר צבר לחובתו שש הרשעות בתעבורה, אם כי אי-אפשר לומר שעברו מכביד יתר על המידה.

העונש איננו כבד, בנסיבות, ומשכך, ג,ם הערעור בעונש נדחה.

ניתנה והודעה היום כ"א סיון תשע"א, 23/06/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

החלטה

צר לי, אך עם כל הסימפטיה הקיימת כלפי המערער, בוודאי כלפי אמו, ההלכה היא שאין לעכב ביצוע עונש לצורך פניה לבקשת חנינה, אין גם הצדקה עניינית, בנסיבות.

בסופו של דבר, עסקינן בעניין תנועתי, האם תנועתה של אם המערער יהיה באמצעות מוניות או רכבים, או בנהיגתו של בנה, ואין בבקשה שום בקשה שיש בה יסוד הומניטארי ממש.

הרישיון יופקד עד יום 20.07.11.

הקנס ימשיך להיות משולם עפ"י הוראות בית משפט קמא.

ניתנה והודעה היום כ"א סיון תשע"א, 23/06/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: