זינגרמן נ' מדינת ישראל

החלטה

לאחר הדיון שהתקיים ביום 28.3.12 – שם נדונה ונדחתה בקשתו של התובע לסעד זמני – הוגשו על ידו ביום 9.4.12 שתי בקשות שונות. ביום 28.5.12 הוגש על ידי התובע מסמך בענין תמלול שיחות טלפון שנערכו בין התובע לבין ב"כ המשיבה. משהוגשה תשובת המדינה ביום 20.8.12 אקבע כדלקמן:

1. באשר לבקשת התובע לא לאפשר לבאת כח המדינה – עו"ד למא קאסם-שלש – להמשיך ולייצג את המדינה בהליך דנן עקב שקרים המיוחסים לה על ידי התובע – הרי דין הבקשה להדחות. התובע מיחס לב"כ המשיבה שקרים שעניינם בעיקר טענת ב"כ המדינה בדיון ביום 28.3.12 לפיה תמלול שימוע שהועבר לה על ידי התובע בסמוך לדיון בבקשה לסעד זמני, היה נגוע בוירוס מחשב. התובע טוען שהמשיבה המציאה טענה זו בתגובה להודעת התובע לבית הדין מיום 27.3.12 לפיה המדינה אינה מקפידה על הוראות בית הדין. טענות אלו של התובע – מבלי שאביע עמדה באשר לנכונותן - אינן לב המחלוקת. לב המחלוקת – כפי שעולה מכתב התביעה – היא השאלה האם בדין פוטר התובע ממשרתו. אין לאפשר הסטת הדיון לעניינים צדדיים כגון סוגית וירוס המחשב. זאת ועוד. בית הדין לא יקבע למדינה מי ייצגה בדיון. לא מצאתי בשלב זה טעם כלשהו המצדיק לנקוט בצעד הדרסטי המבוקש על ידי התובע – היינו, להורות כי עו"ד קאסם-לא תייצג את המדינה בהליך דנן.

2. באשר לבקשת התובע לנקוט "בצעדים הנדרשים עפ"י החוק" כנגד הגב' ג'נט ספיר בשל השקרים שמייחס לה התובע - הרי דין בקשה זו לדחות. התובע מייחס לעדה זו – שהעידה מטעם המדינה בבקשה לסעד זמני שהגיש התובע – שקרים שונים שעניינם הנסיבות שהביאו להפסקת עבודתו במדינה. השאלה איזו גרסה, בענין נסיבות סיום העסקת התובע, יעדיף בית הדין – גרסת התובע או גרסת המדינה – היא שאלה שתוכרע במסגרת בירור הסעד העיקרי, ובית הדין לא יכריע בה עתה במסגרת הבקשה דנן, ועל כן דינה להדחות.

3. באשר להודעת התובע מיום 28.5.12 ובה תמלילי הקלטת שיחות בין התובע לבין ב"כ המדינה – הרי זו כבר אינה רלוונטית, שכן עניינה האיחור בהגשת תצהירי התשובה מטעם המדינה לבשה לסעד זמני. ענין זה נדון על ידי המותב בדיון ביום 28.3.12, הובא בחשבון עת לא חוייב התובע בהוצאות ההליך בבקשה לסעד זמני (על אף שבקשתו שם נדחתה), ואין להדרש אליו מחדש.

התובע ישא בהוצאות המדינה בשל בקשתו זו, בסך כולל של 500 ש"ח שישולמו לידי המדינה תוך 30 ימים מעת שתומצא החלטה זו לתובע.

ניתנה היום, ל' סיון תשע"ב, 20 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: