זימנר נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על חומרת העונש שגזר בימ"ש קמא בתיק 1189-10-10 תעבורה פתח תקווה (כב' השופטת טאובר) במסגרתו הורשעה המערערת בהיעדר בעבירה של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע למעלה מ – 6 חודשים בניגוד לסעיף 10 (א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961.

בימ"ש קמא הורה על פסילה בפועל לתקופה של 6 חודשים, הרישיון הופקד ביום 26.1.11.

ב"כ המערערת מבקש להתערב בעונש, מציין כי המערערת לא התייצבה לדיון כיוון שסברה בתום לב כי השוטר שעצר את רכבה הסתפק באזהרה עקב העובדה כי רישיון הנהיגה עוכב במשרד הרישוי בשל אי תשלום קנסות.

עוד נטען כי עונש הפסילה הארוך גורם למערערת עיוות דין, הקנסות שולמו והרישיון חודש. מדובר במי שזקוקה לרישיון לצורך פרנסה, אם לשני ילדים.

ב"כ המשיבה מתנגד להתערבות בעונש שכן העונש שהוטל הוא במתחם הסבירות.

לגופו של עניין דין הערעור להידחות. עיון בדו"ח שנמסר למערערת ביד עליו חתמה ביום 16.8.10 מלמד כי המערערת הוזמנה לדיון בבימ"ש פתח תקווה ביום 10.10.10 שעה 08:30.

אין לקבל טענה בעל פה בניגוד למסמך בכתב כי המערערת הבינה לאחר שיחה עם השוטר שאין צורך להתייצב לבית המשפט.

עיון בגיליון הרשעות קודמות מלמד על ביצוע 17 הרשעות קודמות כולן ברירות קנס שבוצעו מאז הוצע הרישיון בשנת 96 בניגוד לטענת המערערת כי רוב העבירות בוצעו בשנת 2003 ובשל נסיבות משפחתיות קשות לא הייתה מסוגלת לעמוד בתשלום הקנסות.

ככלל בית המשפט מתערב בעונש מקום שהעונש חורג ממתחם הסבירות והוא קיצוני בחומרא או קיצוני לקולא.

אין שיקול דעתו של בימ"ש מחוזי עדיף על שיקול דעתו של בימ"ש קמא כשהעונש הוא במתחם הסבירות.

לאור כל האמור לעיל העונש שקבע בימ"ש קמא הוא מידתי, ראוי ואין להתערב בו. הערעור נדחה.

הקנס המקורי ישולם עד ליום 15.5.11.

ניתן והודע היום י"ד אדר ב תשע"א, 20/03/2011 במעמד הנוכחים.

נגה אהד, שופטת בכירה

הוקלד על ידי: רחלי עוז התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: