זילברשטיין נ' מדינת ישראל

השופט ג' קרא:

1. ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ד' מרשק מרום) בת"פ 4913-07-16, בגדרו הושתו על המערער שש שנות מאסר לריצוי בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו עבירת אלימות מסוג פשע או עבירת הצתה לפי סעיף 448 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); 6 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירות אלימות מסוג עוון, לרבות איומים. כמו כן חוייב המערער בתשלום פיצויים בסכום כולל של 47,500 ש"ח עד ליום 1.5.2018.

כתב האישום

2. כתב האישום המתוקן בשנית מתאר אירוע אלימות קשה שביצע המערער, שלהלן תיאורו: בשעות אחר הצהריים של יום 26.6.2016 נכנס המערער לחנות סופר בראשון לציון (להלן: החנות) כשהוא אוחז במברגה אשר קצה ראשה עשוי ברזל מחודד (להלן: המברגה). מבלי כל סיבה נראית לעין תקף המערער תחילה עובד בחנות (להלן: עובד א') בכך שהכה אותו באמצעות המברגה בלחיו השמאלית; בהמשך עלה המערער לקומה השניה של החנות שם ממוקמים משרדי החנות. באחד המשרדים תקף המערער עובד נוסף (להלן: עובד ב') בכך שהיכה בראשו פעמיים באמצעות המברגה ומיד לאחר מכן הפעיל את המברגה וקדח באמצעותה בעינו השמאלית. עובד ב' ניסה להתחמק מהמערער אך זה המשיך לרדוף אחריו בכוונה לפגוע בו עד שלבסוף הצליח עובד ב' לברוח מהמקום.

           בהמשך עלה המערער על שולחן במקום ונתלה עם גופו על התקרה הצפה עד שהביא לקריסה של חלק מהתקרה. המערער נפל מהתקרה, התיישב בכיסא מאחורי שולחן וחסם באמצעות השולחן את דלת המשרד. לאחר מכן הצית באמצעות מצית ניירות שהיו על השולחן, הניירות התלקחו ובערו וגרמו לעשן; המערער חדל ממעשיו רק עם בוא השוטרים למקום כשאקדחים שלופים בידיהם.

           כתוצאה ממעשי המערער נגרמו לעובד ב' חתך באורך של 1 ס"מ בראשו, קרע בדרכי הדמעות העליונים בעין השמאלית, חבלה חודרת סמוך לעין שמאל ושברים מרוסקים ברצפת העין. בעקבות הפגיעה עובד ב' אושפז למשך תקופה של 3 ימים ונזקק לשחזור דרכי הדמעות. לעובד א' נגרם חתך באורך של 5 ס"מ בלחיו השמאלית.

3. המערער הודה בעובדות אלו והורשע בביצוע העבירות הבאות: חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (לפי סעיף 333 בנסיבות סעיף 335(א)(1) לחוק); פציעה בנסיבות מחמירות (לפי סעיף 334 בנסיבות סעיף 335(א)(1) לחוק); הצתה (לפי סעיף 448(א) לחוק) והיזק בזדון (סעיף 452 לחוק).

גזר דינו של בית המשפט המחוזי

4. בית המשפט דחה את טענת ההגנה כי המעשים בוצעו על ידי המערער על רקע של "שכרות פתלוגית" וקרבה לסייג אי שפיות הדעת והעדיף את עמדת מומחה התביעה לפיה המעשים בוצעו על רקע שתיית אלכוהול והרעלה עצמית רצונית, שאינה מקימה קרבה לסייג לפי סעיף 40ט'(א)(9) לחוק העונשין. בהתייחסו לנסיבות ביצוע העבירות קבע בית המשפט כי מדובר באירוע חמור במהלכו נפגעו שני קורבנות על לא עוול בכפם; כי הפגיעות הפיסיות והנפשיות שנותרו אצל עובד ב' הן צמיתות וקשות. עוד נקבע, כי ביצוע המעשים על רקע שתיית אלכוהול רצונית, תוך שימוש בכלי בו קיים פוטנציאל לגרימת נזק הן נסיבות לחומרא. לאחר שעמד על התוצאות הקשות של מעשי העבירה, וסקר פסיקה רלבנטית, קבע בית המשפט מתחם ענישה שנע בין 5 ל- 9 שנות מאסר. לנוכח הודיית המערער, הבעת הצער והחרטה מצדו, העדר עבר פלילי, גזר בית המשפט את דינו ל- 6 שנות מאסר לריצוי בפועל וחייב אותו בתשלום פיצויים לעובד ב' בסך 40,000 ש"ח ולעובד א' סך של 7,500 ש"ח.