זילברינג נ' מדינת ישראל

פסק דין

ערעור על החלטת בית משפט לתעבורה בת"א-יפו שלא לקבל בקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר. פס"ד כבר מיום 11.5.09 דיון אליו הוזמן המערער אך לא הופיע. לדבריו בשל מחלה קשה שממנה הוא סובל. הומצאו בערעור מסמכים רפואיים לעניין זה.

שנתיים לאחר מתן פסה"ד הוגשה בקשה לביטולו לפי סעיף 130(ח) לחסד"פ. אין ראיה שהמערער קיבל לידיו את פסה"ד , ברור שלא בירר את תוצאות המשפט. בכל אופן יש הצדקה לדון בערעור בשל כך שהחלטת בימ"ש קמא שלא להיעתר לבקשה ניתנה על סמך קביעה שללא הסכמת התביעה לא ניתן לדון בבקשה.

לגופו של עניין ומשמצאתי שיש הצדקה בנסיבות המתוארות לדון בערעור ולאחר שעיינתי בגיליון הרשעותיו של המערער הנוהג משנת 1982 ולחובתו 47 הרשעות בדין, בהם גם בשנים האחרונות בעבירות דומות, אתקן קמעא את גז"ד של בימ"ש קמא. הקנס ישאר על מכונו וללא תוספת פיגורים ישולם עד יום 1.9.11. ובאשר ליסוד הפסילה בפועל נראה לי שהעונש שהוטל עליו חמור יתר על המידה ואעמיד אותו על 3 חודשים בלבד. הפסילה המותנית שהוטל תשאר על כנה והרישיון מופקד מיום 17.3.11.

ניתנה והודעה היום ג' ניסן תשע"א, 07/04/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: