זיכוי קיבוץ רמת יוחנן - חוק רישוי עסקים אינו חל על בריכת שחייה בקיבוץ

בפתח הדיון הנני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשמים מכל המיוחס להם בכתב האישום. 

כתב האישום

1. כתב האישום שהוגש כנגד הנאשמים מייחס להם ביצוע עבירות של ניהול עסק ללא רישיון עסק – עבירה על סעיף 4 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, ניהול ו/או הפעלת בריכה בתנאים תברואיים לא נאותים – עבירה על סעיפים 5(ד), 5(ה), 9, 10, 16 לתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבריכות שחייה), התשל"ג–1973, ניהול ו/או הפעלת בריכה בתנאים תברואיים לא נאותים – עבירה על סעיפים 2(ג), 15, 18 לתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבריכות שחייה), תשנ"ד-1994, ניהול ו/או הפעלת בריכה  ללא התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת – עבירה על סעיפים 3(א) ו-3(ב) לתקנות בריאות העם (התקנת מכשיר המונע זרימת מים חוזרת), התשנ"ב-1992.
2. בהתאם לעובדות כתב האישום, הנאשמת 1 הינה אגודה שיתופית רשומה כחוק אשר מנהלת ו/או מחזיקה ו/או בעלת בריכת השחייה בקיבוץ רמת יוחנן (להלן: "הבריכה"), ונאשם 2 הוא המנהל הפעיל של הבריכה.
3. נטען, כי בהתאם לפריט 7.4(א) שבתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעונים רישוי) התשנ"ה-1995 הבריכה הינה עסק טעון רישוי, וכי הבריכה פועלת ו/או מנוהלת ללא רישיון עסק בר תוקף. עוד נטען, כי בהתאם לטור ג לתוספת לצו רישוי עסקים, אחת ממטרות הרישוי של בריכה הינה הבטחת בריאות הציבור לרבות תנאי תברואה נאותים, על כן, ובהסתמך על סעיף 6(א) לחוק רישוי עסקים, לצורך הפעלת הבריכה נדרש אישור מקדים של משרד הבריאות.  
4. לפי כתב האישום, בבריכה בוצעו ביקורות על ידי נציגי מחלקת בריאות הסביבה מטעם המאשימה, בשישה תאריכים שונים, ובביקורות אלו נמצא כי הבריכה מופעלת בתנאים תפעוליים ותברואיים לקויים ובניגוד לדין, ובאופן שלא מאפשר מתן אישור משרד הבריאות להפעלת הבריכה בהתאם לחוק רישוי עסקים. עוד עלה בביקורות, שבבריכה מתקיימות פעילויות ספורט, כגון חוגי מים לציבור, וכי לקיבוץ חדרים להשכרה לציבור עם אפשרות שימוש בבריכה זו.  
5. עוד נטען בכתב האישום, שבביקורת האחרונה שנערכה בבריכה בתאריך 16.2.14, על ידי מר איתן שלו, מפקח בריאות הסביבה מטעם המאשימה, נמצאו, בין היתר, הליקויים התברואתיים הבאים:

• הבריכה מתנהלת ללא רישיון עסק כנדרש ובמקום מתנהלת פעילות ספורט, ביניהן חוגי כדור מים. כמן כן לקיבוץ גם חדרים להשכרה לציבור עם אפשרות שימוש בבריכה זו.
• המציל משמש גם כמפעיל הבריכה בניגוד לנדרש.

   בנוסף, נמצאו הליקויים המבניים הבאים:

אין סחרור מים דרך תעלות הגלישה כנדרש, תעלות גלישה סתומות ואינן פעילות; פיזור מים מטופלים מתבצע דרך צינור לרוחב החלק העמוק בבריכה ובשתי נקודות בלבד בחלק הרדוד של הבריכה , בהקשר זה הפיזור צריך להתבצע באופן אחיד בכל שטח הבריכה; קיים פתח יניקת מים אחד במקום שני פתחים כנדרש ; סולמות ירידה ועלייה לבריכה בולטים לתוך בריכת השחייה; קירות דפנות הבריכה בנויות בשיפוע לתוך אורכה ומשני ציידיה ומקשות על תפיסה במאחז היד בדפנות; אין מקלחון חובה בכניסה לבריכה.

בחדר המכונות נמצא, שאין מיכל איזון כנדרש, ולא מותקן מז"ח כנדרש (מונע זרימת מים חוזרת).

1. בתשובתם לאישום כפרו הנאשמים בעובדות, למעט בסעיף 1 – שהנאשמת אגודה שיתופית ומחזיקה בבריכת שחייה, ולא הועלו טענות זוטא ולא טענות אליבי. הנאשמים הודו שניהלו בריכת שחייה בקיבוץ, ואולם טענו שהבריכה אינה טעונה היתר, על כן לא עברו עבירה.

האם חוק רישוי עסקים חל על בריכה בקיבוץ

7. הנאשמים לא הציגו רישיון עסק, מאחר ולגישתם אין צורך ברישיון מעין זה, על כן לא יכולה להיות מחלוקת בדבר העדר רישיון עסק אצל הנאשמים, והמחלוקת העיקרית היא, אם הבריכה שנוהלה ע"י הנאשמים מחייבת קבלת רישיון עסק, ואם לאו.