זיכוי נהג שהואשם במהירות מופרזת מחמת הספק

ב"כ המאשימה:

אני מבקשת עוד ארכה כדי להגיש את הדו"ח המקורי.

הנאשם:

אני קיבלתי כבר גם החלטה מביהמ"ש שהם לא הגישו את הדו"ח והיום יקבע פסק הדין, לפי החלטת ביהמ"ש.

החלטה

אכן ניתנה ביום 14.04.08 החלטה ולפיה, מאחר והתביעה לא פעלה על פי החלטתי בעניין הגשת דו"ח קריא ושלם, רואה ביהמ"ש בכך משום ויתור על הגשת המסמכים והכרעת הדין אמורה להינתן על סמך החומר שבתיק.

החלטה זו תעמוד אפוא בעינה והכרעת הדין תינתן היום, כך שאין מקום לדחיה או לארכה נוספת.

ניתנה היום כ"ד בניסן, תשס"ח (29 באפריל 2008) במעמד הצדדים.

הכרעת הדין

בתיק זה החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

1.         כנגד הנאשם בתיק זה הוגש כתב אישום (דו"ח) המייחס לו עבירה של נסיעה במהירות מופרזת בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), לאחר שהנ"ל נסע, כך נטען, ברח' זבולון בקרית אתא במהירות של 82 קמ"ש, בה בעת שהמהירות המירבית המותרת במקום הינה 50 קמ"ש.

2.         הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען כי לא יכל לפתח מהירות כאמור מאחר ויצא מחנייה.

3.         מטעם המאשימה העידו עורכת הדו"ח, רס"ל אורית נאוציצל (להלן- "עורכת הדו"ח" או "השוטרת") ושוטר נוסף בשם סואעד אחמד, ששמע ותיעד חלק מהשיחה שהתנהלה בין עורכת הדו"ח לבין הנאשם.

4.         במהלך עדותה של השוטרת ומכח כלל הקפאת הזכירה שבעבר, הוגש הדו"ח שערכה על שני חלקיו. מדובר בהעתק של הדו"ח ולא בדו"ח המקורי, כשהדף הראשון (ת/1) חתוך וחסרים בו חלק מדברי הנאשם והדף השני (ת/2) הוא למעשה שילוב של עותק חלקי מגב הדו"ח המקורי ביחד עם העתק המזכר שערך השוטר הנוסף.

            דא עקא, שאותו צילום חלקי של גב הדו"ח משובש ובלתי קריא, במיוחד בכל הנוגע לפעולות שביצעה השוטרת עובר להפעלת הממל"ז, ועל כן הוריתי למאשימה להגיש עותק קריא ושלם של שני המוצגים. ב"כ המאשימה ביקש שהות של חודש ימים להגשת הדו"ח המקורי.

5.         מאז חלפו כמעט חודשיים, אך עד לכתיבת שורות אלה, הדו"ח המקורי או לפחות עותק קריא ושלם של שני חלקיו, לא הוגש לביהמ"ש. בנסיבות אלה ובשל השיבוש וחוסר הבהירות לגבי הפעולות שבוצעו על ידי השוטרת, קיים למעשה ליקוי מהותי ומשמעותי בראיות התביעה.

6.         בשים לב לכלל "הראיה הטובה ביותר" ועל מנת שתרשומת שערך שוטר בדו"ח תתקבל כתחליף לזכרונו של השוטר, מכח כלל הקפאת הזכירה שבעבר, חייב בית המשפט לדרוש כי יוגש הדו"ח המקורי או לפחות עותק נאמן למקור כשהוא שלם, קריא ואותנטי.

7.         בע"פ 869/81 מוחמד שניר ואח' נ. מ"י, פ"ד לח(4) 169, בעמוד 218, תוארו התנאים הדרושים להסתמכות על כלל הקפאת הזכירה שבעבר כדלקמן:

                        "סיכומו של דבר, דרושים התנאים הבאים: