זיכוי מעבירות שימוש במקרקעין ללא היתר

(נאשמים 5-4)

אני מזכה את הנאשמים מהעבירה שיוחסה להם בכתב האישום.

כתב האישום ותשובת הנאשמים

1. כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של ביצוע שימוש במקרקעין הטעון היתר, ללא היתר, בסטייה מהיתר ובניגוד לתכנית, עבירה לפי סעיפים 145, 204, 205, 208 ו-253 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבנייה").
2. לפי הנטען בכתב האישום, במקרקעין הידועים כגוש 6192 חלקה 387 ברח' יואל בבני-ברק (להלן: "המקרקעין") נעשה שימוש לחנות לממכר מאפים ולמסחר בשטח של כ-152.93 מ"ר, וזאת ללא היתר, בסטייה מהיתר ובניגוד לתכנית.
3. כתב האישום הוגש כנגד נאשמים 3-1 כבעלי המקרקעין וביחס לנאשמים 3-2 נטען גם להיותם מנהליה הפעילים של נאשמת 1. בהמשך, לאחר שמיעת פרשת התביעה, הגיעו נאשמים 3-1 להסדר טיעון עם המאשימה, לפיו האישום כנגד נאשמים 2-3 ימחק, נאשמת 1 תודה ותורשע ויושת עליה קנס בסך של 20,000 ₪. ביום 3.12.15 ניתן פסק דין כנגד נאשמת 1 בהתאם להסדר.

הכרעת דין זו עוסקת אפוא, אך בעניינם של נאשמים 5-4.

4. כנגד נאשמים 5-4 נטען כי הם החזיקו במקרקעין בשעת ביצוע השימוש האסור ומי שהיו אחראים בפועל לביצוע שימוש זה. נאשם 5 (להלן: "הנאשם") הואשם גם בהיותו מנהלה הפעיל של נאשמת 4 (להלן: "הנאשמת").
5. הנאשמים כפרו במיוחס להם. לדבריהם, התשריט שצורף לכתב האישום אינו נכון; לא נעשה שימוש לחנות לממכר מאפים ומסחר, אלא למאפייה, קונדיטוריה, ייצור מאפה ותעשיה; השימוש שנעשה אינו בגדר שימוש חורג ואינו דורש היתר לשימוש חורג, אינו סוטה מהיתר ואינו בניגוד לתכנית. הם הודו כי הם המחזיקים במקרקעין וכי הנאשם הינו מנהל הנאשמת.

המסכת הראייתית

6. המאשימה הצטיידה בעדות מפקח הבנייה, מר אודי עובד (להלן: "המפקח"). המפקח סיפר כי ביקר במקרקעין מספר פעמים, החל מיום 26.11.12 וראה כי במקום קיימת חנות לממכר דברי מאפה, לצד מאפייה. הוא ציין כי עובר לביקורו הראשון הוא קיבל תשריט ממחלקת השומה בעירייה (ת/2) ומצא אותו תואם למצב בשטח. הוא, אמנם לא ערך מדידה, אך הוא חישב את השטח בדרך של אומדן ולכן יכול להיות שקיימת סטייה של מספר מטרים. הוא סימן על גבי התשריט בצבע אדום את שטח החנות. הוא גם צילם תמונה של הפעילות במקום (ת/3). בביקור נוסף הוא רכש דברי מאפה במקום וקיבל חשבונית (ת/4). בביקור ביום 23.03.15 הוא צילם מספר תמונות בחנות (ת/5), בהן ניתן לראות שלטי שיווק שהוצבו במקום (תמונה מס' 1), מוצרים למכירה על גבי מדפים (תמונות מס' 6-2), ושלט המציין כי דרושים מוכרים/מוכרות לעבודה בחנות (תמונה מס' 7). כן צילם את שטח המעבר בין החנות למאפייה (תמונה מס' 8). בחקירתו הנגדית הוא נדרש לתמונות אלו ונתבקש להבהיר אלו חלקים הנצפים בתמונות שייכים לחנות ואלו - למאפייה. הוא גם הבהיר כי בביקורו במקרקעין הוא ראה כי יש הבדל בין רצפת החנות שהינה חלקה לבין רצפת המאפייה שהינה מחוספסת וכי אין כניסה ללקוחות לשטח המאפייה, ואף הוא נתבקש על ידי אחד מהעובדים במקום לצאת משטח המאפייה.  
7. הנאשם סיפר בעדותו אודות העסק שהוא מנהל. הוא סיפר על תהליך הייצור ועל גודלה של הקונדיטוריה. שטח הייצור לדבריו עומד על כ-1,350 מ"ר. הוא התייחס בהרחבה לתמונות מהעסק שהוקרנו על גבי מסך כמו גם לסרטון שצולם במקום, והבהיר כי בכל התמונות ניתן לראות כי בשטח נשוא כתב האישום מתבצעת מכירה לסיטונאים. כך, למשל, הקרטונים הנצפים בתמונות שצילם המפקח נועדו לאריזה עבור חנויות וישיבות. המעמדים (סולמות) לתבניות המאפים הנצפים בתמונות מועברים כמות שהם לחנויות העסק המפוזרות ברחבי הארץ והם מוכנסים לתנורים שבכל חנות וחנות. בהתייחס לקופות הרושמות הנצפות בתמונות הוא ציין כי קופות אלו משמשות לא אך את הרוכשים הפרטיים הקונים בחנות אלא גם להוצאת תעודות משלוח לספקים ולחנויות. בחקירתו הנגדית הוסיף כי ההזמנות מתקבלות בטלפון שליד הדלפק שעליו הקופה הרושמת הנמצאת בשטח נשוא כתב האישום (החנות). הוא אישר כי אין מאפשרים כניסה של לקוחות פרטיים לשטח הייצור, אם כי אנשים נכנסים ללא רשות. כן אישר כי בחנות מוצבת מכונה למכירת משקאות קלים.
8. הנאשם הוסיף וציין בעדותו כי בשנת 1993 הוגשו התוכניות ונתקבל רישיון עסק לצמיתות. מאז ועד בסמוך להגשת כתב האישום בשנת 2015 לא נאמר לו כי קיימת בעיה עם פעילות העסק כחנות. לדבריו, החלק האחורי של השטח נשוא כתב האישום (תמונה מס' 4 בת/5) אינו משמש למכירה. אין בעסק עובדים העוסקים רק במכירה וכל העובדים פועלים הן בייצור והן במכירה.

דיון והכרעה

9. תקנות התכנון והבנייה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967 מגדירות מה הן העבודות במקרקעין והשימוש בבניין הטעונים היתר, תוך שהן מגדירות "שימוש חורג", כטעון היתר לפי החוק. המונח "שימוש חורג" מוגדר בסעיף 1 לחוק התכנון והבנייה כך: "'שימוש חורג', בקרקע או בבנין – השימוש בהם למטרה שלא הותר להשתמש בהם, הן במיוחד והן מהיותם באזור או בשטח מיוחד, לפי כל תכנית או תקנה אחרת שלפי חוק זה החלות על הקרקע או הבנין או לפי היתר על-פי כל חוק הדן בתכנון ובניה".