זיכוי מעבירה של העסקת עובדים זרים שלא כדין מכיון שהאשמה לא הוכחה מעבר לכל ספק סביר

1.         בהתאם ל סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] , תשמ"ב - 1982 , הנני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם מביצוע העבירה שיוחסה לו בכתב האישום.  לנאשם יוחסה עבירה של העסקה שלא כדין - עבירה על הוראות סעיפים  2 (א) (1)  ו - 2 (א) (2) לחוק עובדים זרים, תשנ"א -1991 .

2.         לפי כתב האישום , בתאריך 23.10.03, בשעה 11:00  או בסמוך לכך, במסגרת ביקורת שערכו מפקחי משרד התמ"ת  , נמצא באתר השייך לנאשם עובד שעסק בעבודות ריצוף . העובד לא היה במועד הרלוונטי אזרח ישראל  או תושב, ולא היה רשאי לעבוד אצל הנאשם.

3.         הנאשם כפר באישום , ועל כן נשמעו הוכחות בתיק. לאחר קיום מסכת הראיות , הגישו       הצדדים את סיכומיהם בכתב, לפי בקשתם . 

4.         מטעם המאשימה  העידו: מר רועי ביטון - מפקח במאשימה  ו מר אבי ישראלי -  רכז בכיר  במאשימה.

            מר אבי גבאי -  מפקח במאשימה, גבה הודעה מהנאשם ,והודעה זו  הוגשה בהסכמה מבלי שמר גבאי נחקר לגביה.

            כמו כן, הוגשה תעודת עובד ציבור באשר למעמדו של העובד נשוא כתב האישום.

             מנגד העיד הנאשם, ובנוסף נחקר העובד נשוא כתב האישום -  מר חאלד חסן ג'ומעה עתאמנה  -  חקירה קצרה, אשר לגביה  נרחיב בהמשך.

5.         הנאשם חזר בעדותו בבית הדין על הדברים אותם מסר לחוקר המאשימה ביום 12.11.03 . הנאשם הכחיש בעדותו בבית הדין כי הוא מכיר או ראה את העובד נשוא כתב האישום.  הנאשם טען כי  הוא התקשר בהסכם עם קבלן בשם סמי, אשר היו לו אישור כניסה לישראל ואישור עבודה בישראל (להלן:"הקבלן סמי").  בנוסף לאישורים אלה הציג אותו סמי בפני הנאשם את תעודת הזהות שלו, ורק כאשר הוצגו בפניו כל אלה סיכם הנאשם עם הקבלן סמי על העסקתו. הנאשם המשיך לדבוק בגירסה זו גם לאחר  שחוקרי המאשימה  הציגו בפניו  את תמונתו של העובד נשוא כתב האישום, במהלך גביית ההודעה ממנו. הנאשם אמנם הודה בעדותו בבית הדין ובהודעתו לחוקר המאשימה כי יתכן והיה עם הקבלן סמי אדם נוסף, אך לגירסתו הוא לא התקשר בהסכם עם אותו אדם, אלא לכל היותר אותו אדם עבד עם הקבלן סמי,  בלא מעורבות מצד הנאשם .

            בהקשר זה מצאתי לנכון להביא קטע מעדותו של הנאשם בפני ביה"ד :

"ש:         גבו ממך עדות

ת:            כן

ש:           העדות נגבתה פחות מחודש , שבועיים לאחר האירוע.  שם אמרת דברים אחרים

ת:            אותם דברים בדיוק.

ש:           אתה אמרת ואני מפנה לשורה 4 בהודעתך ...השבת שהעובד עובד אצלך בבית , עובד יומיים בריצוף אצלך בבית ,

ת:            זה היה לגבי סמי. כל העדות שלי היתה על סמי.

ש:           מעבר לזה אני טוענת שקיבלת את שניהם לעבודה משום שהם אחים

ת:            מי שעבד אצלי זה היה סמי

ש:           אתה אמרת בעדות שנגבתה שקיבלת אותם לעבודה

ת:            הכוונה לסמי , והיה איתו עוד בן אדם באותה תקופה , אבל כנראה  הוא לא עבד אצלי בבית אלא  הוא רק בא לקבל עבודה.  בבוקר כאשר יצאתי לעבוד   באו לקבל עבודה שניהם ואח"כ בא לעבוד רק סמי.