זיכוי מהעבירה של החזקת סכין עקב היעדר קיומו של "חשד סביר" לעריכת חיפוש ברכב

א.        כתב האישום

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של החזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין התשל"ז – 1977. להלן נוסחו של פרק העובדות בכתב האישום:

"ביום 6.3.08, בשעה 01:24 או בסמוך לכך, בשכונת פרדס שניר בלוד, בסמוך למתחם משפחת זיתון, החזיק הנאשם בסכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו מבלי שהיה בידו הסבר מניח את הדעת שהחזיקה למטרה כשרה. במעשיו האמורים לעיל, עבר הנאשם עבירה של החזקת סכין שלא כדין".

2.         הנאשם כפר בכתב האישום ונשמעו הראיות. יובהר שהנאשם לא כפר בעצם החזקת הסכין וגם לא כפר בכך שהחפץ שנתפס עונה על הגדרת "סכין" בסעיף 184 לחוק העונשין. טענותיו יובאו בהמשך.

ב.         ראיות המאשימה

3.         הראיה המרכזית בתיק היא עדותו של השוטר דניאל בלאי (להלן: דניאל). בדו"ח הפעולה שערך לגבי השתלשלות האירועים של אותו יום, רשם את הדברים הבאים ואשר מפאת חשיבותם, נביא את דו"ח הפעולה במלואו (ת/3):

"במהלך משמרת לילה יחד עם השוטר שגיא אנטין בסיור שגרתי עם ניידת 054 כחול לבן ביצעתי פעילות שגרתית ברח' פרדס שניר גני אביב – לוד וזיהיתי רכב לבן יוצא ממתחם סמים זיתון. הודעתי לנהג הרכב בשם ליאב סבג ת.ז (-) לעצור בצד לבדיקה. ל.ז הרכב 72-598-08. הרכב נבדק במסוף, תקין. והחשוד בעל עבר עשיר בעבירות. ביצעתי חיפוש בהסכמה גם על גופו וגם ברכב ונתפס סכין בצבע שחור לבן בתא כפפות ברכב מקדימה. כאשר שאלתי אותו למה הסכין הזאת, הוא טען שתיקן את הרכב ושכח אותה ברכב. הודעתי לחשוד שהוא מעוכב לתחנה על החזקת פיגיון. פתחתי אירוע במוקד על כך. בתחנה העברתי את החשוד לחוקר יוסי מוספי להמשך טיפול. לאחר שמילאתי על כך דו"ח עיכוב ודו"חות פעולה, את המוצג שתפסתי הכנסתי למעטפה משטרתית בצבע לבן. והכנסתי אותה לארון המוצגים של התחנה."

4.         בכותרתו של דו"ח הפעולה נאמר שהאירוע התרחש ביום 6.3.08 בשעה 01:24. עדותו של דניאל בבית המשפט היתה מאוד דומה לדברים שנאמרו בדו"ח הפעולה (ראו פרוט' עמ' 16 ש' 16 - 21). כמו כן, אין מחלוקת בין הצדדים שלא הבהיר לנאשם שבאפשרותו לסרב לביצוע החיפוש על גופו וברכבו (ראו דברי דניאל בעדותו בבית המשפט פרוט' עמ' 20 ש' 1 - 3; וכן ראו, עדותו של הנאשם בפרוט' עמ' 22 ש' 5 -6). הווה אומר, אין מחלוקת שלא היתה "הסכמה מדעת" לביצוע החיפוש שהינו ביטוי שנקבע בפסק הדין שניתן ב-רע"פ 10141/09 בן חיים נ' מדינת ישראל (6.3.12), ושניתן בדיוק ארבע שנים לאחר האירוע (להלן: פסק דין בן חיים). אחת השאלות המרכזיות שיש להכריע בהן היא האם דניאל היה בכלל מחויב לקבל "הסכמה מדעת" מטעם הנאשם על מנת לבצע את החיפוש ברכבו, או לא.

ג.         טענות הנאשם