זיכוי מביצוע עבירת תעבורה במסגרת ערעור - הליך הזיהוי שבוצע על ידי השוטר המזהה

                בקדמת הבמה של ערעור זה, ניצבת הרשעת המערער על עדות זיהוי של שוטר, שזיהה את                המערער כנהג הטרקטורון והשאלה היא האם נסיבות הזיהוי מאפשרות להצביע על                המערער כמבצע העבירה מעל לכל ספק סביר?

               כללי;

1. ערעור מיום 4.6.20 על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בחדרה (כב' השופטת עידית פלד) בתיק 9999-06-17 מיום 24.2.20, לפיו הורשע המערער בעבירות של נהיגה ברכב מנועי כשאינו מורשה לנהוג בניגוד לסעיף 10 (א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת התעבורה"), ונהיגה ברכב מבלי שהיתה לו פוליסת ביטוח בת תוקף עבירה לפי סעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970 (להלן: "פקודת רכב מנועי").

2. הערעור הוא על הכרעת הדין.

               כתב האישום וההליכים בבית משפט קמא

3. כנגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה ברכב מנועי כשמעולם לא היה מורשה לנהוג בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה, מבלי שהיתה לו פוליסת ביטוח בת תוקף בניגוד לסעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי. מכתב האישום עולה כי ביום 13.6.17, נהג המערער בטרקטורון מספר רישוי 8555367 בכביש אלמידאן לכיוון כללי בכביש אלמידינה, וזאת מבלי להיות מורשה לנהוג ומבלי שתהיה לו פוליסת ביטוח בת תוקף המכסה את השימוש ברכב.

4. בדיון שהתקיים ביום 13.6.18, כפר המערער במיוחס לו ואישר שאין לו רישיון נהיגה, אך כפר בנהיגה.

5. בדיוני ההוכחות העידו שני עדי התביעה: השוטר ג'אן תורק, אשר ערך את המזכר ת/1 וכן, השוטר האוכף עזאם אחמד אשר ערך את המוצגים ת/2, ת/3, ת/5, ת/6 וגבה את הודעת המערער ת/4. מטעם ההגנה לא הובאו ראיות.