זייד נ' ש.א.א. בע"מ ואח'

פסק דין

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתובענה על דרך הפשרה לפי הוראות סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

התובע, יליד 1968, נפגע בתאונת עבודה ביום 22.03.2009.

במועד התאונה הנדונה הועסק התובע בשירות הנתבעת 1 כעובד תשתית.

בזמנים הרלוונטיים לתאונה דנן הייתה הנתבעת 2, מבטחתה של הנתבעת 1, בביטוח מסוג חבות מעבידים.

על-פי הנטען בכתב התביעה, התובע נפגע שעה שעסק במשיכת כבל, הכבל נכרך סביב ידו ומשך את אצבע 4 ביד שמאל.

כתוצאה מהתאונה הובהל התובע לבית חולים "הילל יפה" בחדרה, שם אובחן כסובל משבר תוך פרקי עם תזוזה של ראש גליל אמצעי באצבע 4 יד שמאל.

במהלך אשפוזו עבר התובע ניתוח בהרדמה כללית לקיבוע השבר הנ"ל.

כתוצאה מהתאונה אושפז התובע בבי"ח החל מיום 22.03.09 ועד ליום 23.03.2009, היינו למשך יומיים.

התובע שוחר לביתו ביום 23.03.09 עם המלצה לשכיבה עם יד מורמת, המשך מעקב רופא מטפל בקופ"ח וטיפולי פיזיותרפיה.

התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

בעקבות התאונה אושרה לתובע ע"י המל"ל תקופת אי כושר מלא לעבודה בת 40 יום, החל מיום 22.03.2009 ועד ליום 01.05.09.

על פי נתוני המל"ל, עמד שכרו הרבע שנתי של התובע עובר לתאונה ע"ס 7,013 ₪, ובשערוך להיום (הצמדה בלבד) סך של 7,586 ₪.

עקב התאונה קיבל התובע דמי פגיעה בסך 7,014 ₪ (נ/1), ובשערוך להיום סך של 7,925 ₪ (נ/2).

התובע אינו טוען להיוותרותה של נכות רפואית צמיתה עקב התאונה הנדונה.

התובע טוען, כי התאונה ארעה עקב רשלנותה של הנתבעת 1, ומשכך חייבות הנתבעות בפיצוי התובע בגין נזקיו עקב התאונה.

הנתבעות כופרות בחבותן לאירוע התאונה ומטילות את האשמה לקרותה על כתפיו של התובע.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם, שקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים ועניינתי בשלל הראיות שהוגשו לתיק, אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 19,276 ₪ (נטו).

לסכום שנפסק לעיל יתווספו החזר אגרה ששולמה משוערכת, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 17.5% מהסכום הפסוק.

התשלום הנ"ל יבוצע בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לנתבעים, שאם לא כן, יישאר הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.