זיוד נ' חפזי

החלטה

1.לפניי בקשה לפטור מאגרה, אשר הוגשה מטעם המבקש (התובע), לפיה מתבקש בית הדין לפטור המבקש מתשלום האגרה המתחייבת בגין התובענה נשוא התיק העיקרי דנן, זאת מפאת מצוקתו הכלכלית הקשה של המבקש (להלן: "הבקשה").

2.        טענות המבקש, כפי שפורטו בבקשה ובתצהירו שצורף לבקשה, הן בתמצית כדלקמן:

א.המבקש עובד מאז פוטר בעבודות בניין מזדמנות פעם פעמיים בשבוע ומשתכר 100 ₪ ליום.

ב.למבקש אישור מעיריית סילת אלחארת של הרשות הפלסטינאית על העדר נכסים בבעלותו, מובטל והיותו נתמך על ידי שירותי הרווחה.

ג.אין למבקש נכסים פרט לבית בו מתגורר.

ד.למבקש עילת תביעה טובה.

ה.בשל כל האמור לעיל, אין בידי המבקש לשלם את האגרה המתחייבת בגין התובענה נשוא התיק העיקרי.

יצוין, כי לבקשה צורפו מסמכים המעידים על יתרה בסך 148 ₪. ואישור מעיריית סילת אלחארת.

3.        המשיב הגיש תגובתו לבקשה ביום 3.11.11 במסגרתה טען כי אין למבקש עילת תביעה נגדו וכי לא פורט בתצהיר שהוגש נכסי התובע ורעייתו ומקורות הכנסתו.

ההכרעה:

4.        לאחר עיון בבקשה על נספחיה, ולאחר עיון בכתב התביעה, נחה דעתי כי יש לאפשר למבקש לשלם האגרה בשיעורים, כפי שיפורט להלן.

5.       תנאי לפתיחת הליך בבית הדין לעבודה הינו תשלום אגרה. זהו הכלל. בצידו של כלל זה נקבע בתקנות האגרות חריג בדמות הפטרתו של בעל דין מתשלום אגרה בית הדין. תכליתו של חריג זה לאזן בין האינטרס העומד מאחורי תשלום האגרה מחד, לבין זכות הגישה לערכאות, מאידך (ע"ע (ארצי) 292/07 מזור – גיל עד, פסקאות 11-12 (טרם פורסם) 29.11.07)).