זיו ואח' נ' אהרוני ואח'

פסק-דין

1.לפני תביעה כספית אשר במסגרתה מבקשים התובעים לחייב את הנתבעים בנזקי תאונת דרכים שהתרחשה ברחוב הרב עוזיאל בירושלים ביום 17.1.13. התובעת 2 הינה הבעלים של רכב מסוג מאזדה לאנטיס ש.י. 2000 מ.ר. 41-791-23 (להלן:"רכב התובעים"). התובע 1 היה בזמנים הרלוונטיים הנהג ברכב התובעים. הנתבע 2 הינו הבעלים והנהג בזמנים הרלוונטיים לתביעה ברכב מסוג פולקסווגן קומבי ש.י. 1998, מ.ר. 66-852-18 שבבעלות המבוטח אצל הנתבעת 1 (להלן: "רכב הנתבעים").

2.אליבא דגירסת התובעים, כפי שנטענה בכתב התביעה, עת עמד רכב הנתבעים עמידה מוחלטת בצידו הימני של נתיב הנסיעה ברחוב הרב עוזיאל 129 בירושלים, רכב התובע שנסע עם כיוון נסיעתו, ביקש לעוקפו מצידו השמאלי כשלפתע התפרץ רכב הנתבעים למרכז הכביש ללא איתות ובחוסר זהירות על מנת להיכנס לחנייה בצד השמאלי של הדרך וגרם לתאונה.

3.אליבא דגירסת הנתבעים, כפי שנטענה בכתב ההגנה, בעת שביקש רכב הנתבעים לפנות שמאלה בצומת T לתוך חניית בניין, הנתבע 2 החל באיטיות רבה לנות שמאלה, רכב התובעים שביצע עקיפה משמאל פגע בו בחלקו האחורי שמאלי.

4.ביום 8/7/13 התקיים דיון במעמד הצדדים בו העידו הנהגים אודות נסיבות קרות התאונה ובמסגרת זו הוגשו מוצגים בדמות תמונות מקום האירוע ותמונות צבע של מוקדי הנזק לכלי הרכב המעורבים בתאונה נשוא תיק זה.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי עדויות הצדדים ושקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל ברובה. להלן נימוקיי.

ראשית ועיקר, נתתי אמון מלא בעדות התובע 1 באשר לנסיבות קרות התאונה. עדות אשר נמצאה קוהרנטית ולא רק שלא נסתרה על ידי ראיות חיצוניות אלא נתמכה בראיות נוספות כפי שיפורט להלן. מעיון בתמונות המקום והסימון על גבי הכביש עולה, כי ביצוע עקיפה בקטע זה של הכביש מותר. כמו כן, מעיון בתמונות שהוגשו כת/2 עולה, כי לא עסקינן בצומת T כטענת הנתבעים, אלא, בכביש דו סטרי בעל נתיב נסיעה לכל כיוון. בנוסף, מגרסת הנתבע 2 בהודעה על קרות התאונה שהוגשה לחברת הביטוח מיד בסמוך לאחר האירוע (נ/1) ציין הנתבע 2, כי פנה שמאלה לצורך כניסה לחנייה של בית מגורים. יש בראיות אלה, לטעמי, כדי לסתור טענת הנתבעים, כביכול, כי מדובר בצומת T.

שנית, מעדותו של נתבע 2 בפני עולה, כי הוא ביקש לפנות שמאלה לתוך חנייה העומדת בניצב לכביש וכי החל את ביצוע הפנייה בעודו בנסיעה בניגוד לגירסה שנתן ב- נ/1,לפיה, הוא עצר את רכבו בטרם הפנייה. עדות זו אינה מתיישבת עם נסיעה בזהירות המתאימה לתנאי הדרך בשים לב לכך כי עסקינן בכביש דו סטרי. בנוסף, הנתבע 2 אישר, כי יתכן והביט במראה השמאלית כמה שניות לפני הפנייה ולא ווידא בעת ביצוע הפנייה עצמה, כי הכביש פנוי. אין בידי לקבל גירסת הנתבע 2 שבעת קרות התאונה כבר כמעט השלים את הפנייה ועמד ניצב לכביש. עיון במוקד הנזק ברכב הנתבעים כפי שעולה מת/1 מעלה, כי מוקד הנזק הינו בצידו השמאלי בסמוך לגלגל האחורי. לו גירסת נתבע 2, כי רכב התובע פגע ברכבו בעת שהיה ניצב לו (בזוית ישרה) הייתה נכונה היה ניתן לצפות לנזקי מעיכה עמוקים יותר בצידו השמאלי וברכב התובע למוקד הנזק בחזית רכבו. מעיון במוקד הנזק ברכב התובע עולה, כי מוקד הנזק בצידו הימני קדמי. מוקדים אלה, מתיישבים יותר עם גרסת התובע.

6.נוכח האמור, הנני סבור, כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו והוכיח גרסתו, לפיה, רכב הנתבעים ביצע פנייה שמאלה ללא שנקט בזהירות הנדרשת ממי אשר מבצע פנייה מסוג זה בדרך וכתוצאה מכך גרם לקרות התאונה.

7.באשר לשאלת גובה הנזק - הנני מאשר הנזק הישיר ללא מע"מ והוצאות השמאי בסך 7,379 ₪ - נזקים אשר נתמכו בחוות דעת שמאי רכב והתואמים את אופן קרות התאונה. בכפוף להצגת חשבונית תיקון, ככל שיוצג לנתבעים, מאושר אף רכיב המע"מ. אינני מאשר ירידת ערך שכן, אין חולק, כי השמאי לא בדק את הרכב לאחר ביצוע תיקון הרכב ומשכך, לא ניתן להעריך את ירידת הערך של הרכב במצבו כמתוקן. כמו כן, נוכח שנת ייצורו של הרכב מסופקני האם קיימת ירידת ערך. מכל מקום, הנני קובע, כי רכיב זה לא הוכח כדבעי.

8.לאור האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת 2 סך של 7,379 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 17/1/13 ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן, הנתבעים יישאו בהוצאות משפט בסך 500 ₪. סכומים אלה ישולמו לתובע תוך 30 יום.

המזכירות תדאג לשלוח העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ז' אב תשע"ג, 14 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: