זידנברג נ' בראל

החלטה

המשיבה הגישה תביעת פינוי המושכר כנגד המבקשת, כאשר האחרונה עתרה במסגרת כתב ההגנה שהוגש על ידה, בין היתר, להורות על שינוי כותרת התביעה והעברתה לפסים של סדר דין רגיל.

התביעה נשוא הבקשה הינה תביעה לפי תקנה 215ז' לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") אשר הוגשה על ידי המשיבה לפינוי מושכר בבעלות המשיבה אשר הושכר למבקשת.

ביום 26/5/13 התקיים דיון הוכחות באשר התביעה הוגשה בהתאם לסדר הדין המיוחד הקבוע בפרק טז' לתקנות סדר הדין האזרחי, במסגרתו השלימו הצדדים טיעוניהם בכל הנוגע לטענותיהם האמורות.

בקליפת האגוז טענות הצדדים הינן כדלהלן:

המשיבה הנה בעלת מקרקעין ברחוב יורדי הסירה 10 בתל אביב, הכוללים בניין ומבנים שונים ואשר החנות נשוא התביעה שלפני, הושכרה למבקשת לצורך הפעלת בית עסק לממכר כריכים קרים, במובן של מכירת מזון שאינו דורש טיגון או חימום.

לטענת המשיבה, לאחר השכרת המושכר כאמור הפרה המבקשת את ההסכם הפרות רבות ויסודיות הנמשכות לאורך תקופה ארוכה ובכלל זה- ביצעה במושכר פעולות שונות ללא היתר, הן מהרשויות האמונות על מתן ההיתרים והן מהמשיבה , בהתאם לאמור בהסכם שבין השתיים, המבקשת הגדילה לעשות כאשר המחתה זכויותיה במושכר או בחלקו- בניגוד לקבוע בהסכם השכירות לאחרים, ערכה במושכר שינויים מהותיים – המתייחסים בעיקר למהות השימוש בו בניגוד למוסכם, התקינה מצלמות ומסכים מחוץ למושכר לצורך השמעת מוסיקה, טיגנה וחיממה אוכל על פלטות, הניחה שולחנות וכסאות מחוץ למושכר- כל זאת באופן אשר נאסר בהסכם. למעשה , טענה המשיבה כי המבקשת מפעילה במושכר עסקים נוספים / אחרים, בניגוד לשימושים המותרים בהסכם וכיוצא בכך.

לטענת המשיבה, נוכח ההפרות האמורות, נשלחו למבקשת התראות רבות ומשכלו הקיצין אף הוצאה לה ביום 1/1/13 הודעה על ביטול הסכם השכירות, פינויו של הנכס וחילוט הערבות הבנקאית.

בנסיבות אלו, לטענת המשיבה- הנתמכת בתצהירים ובמסמכים, יש להורות על פינוי המבקשת בהליך פינוי מזורז כקבוע במסגרת תקנות 215ז'-יג.

הנתבעת טוענת, כי יש להעביר את הדיון בתביעה לפסי דיון רגילים וזאת, מטעמים חלופיים ומצטברים כדלקמן: תחילה, לטענת המבקשת המסכת הנדונה אינה ראוייה לידון בסדר דין מהיר בהתאם לתקנה 215ז' וזאת, הן נוכח מורכבות הדיון – אשר בירורו באופן יסודי יצריך בדיקת טענות רבות והשמעת עדים רבים, הן נוכח מושא השכירות שהוא נכס מסחרי ולא פרטי, הן נוכח תשלום ששילמה המבקשת למי שהיה במקום לפניה כדמי פינוי בסכום לא מבוטל והוצאות רבות נוספות שנאלצה להוציא על מנת לשפץ את הנכס ולהתאים אותו לצרכיה , תוך שהיא לוקחת בחשבון כי מדובר בהסכם שכירות ארוך טווח. לטענת המבקשת, חילוט הערבות הבנקאית בסכום של כ- 60 אלף ₪ נעשה שלא כדין ובחוסר תום לב, לאחר שהמשיבה גרמה לה נזקים רבים , ביחס אליהם מתכוונת המבקשת להגיש תביעה כספית ולפיכך, משלמת המבקשת את דמי השכירות בדרך של הפקדתם בידי ב"כ. לטענת המבקשת, לא זו בלבד שהטענות בדבר הפרת ההסכם על ידה מוכחשות אלא שלטענתה, המשיבה היא זו אשר מפרה את ההסכם כלפיה.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי ושקלתי טיעוני הצדדים הנני סבורה כי דין הבקשה להעברת התביעה לפסי דיון רגילים להתקבל והכל כמפורט להלן.

באשר לבקשה להעברת התביעה לפסי דיון רגילים-

כאמור לאחר ששקלתי את הבקשה החלטתי, כי יש מקום להיעתר לה ולהלן יפורטו טעמי.

תחילה, אין חולק כי במסגרת פרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התווה המחוקק מסלול תביעה מיוחד במסגרתו, ניתן לעתור לפינוי מושכר בהליך הנידון בסדר דין מהיר בפני בית המשפט. במסגרת ההליך האמור ערוכים כתבי הטענות באופן שמצורפים אליהם תצהירי עדות ראשית, חוות דעת , אסמכתאות משפטיות ומסמכים הנוגעים לעניין הנדון , הדיון בתובענה נקבע בתוך 30 יום מהמועד האחרון להגשת כתב הגנה בתיק ובמסגרתו נידונה התביעה לגופה באותה מסגרת דיון.

תכלית ההליך המהיר הוסברה בדברי ההסבר להצעה לתיקון התקנות כדלקמן:

"הצורך בתיקון זה נולד נוכח תופעה חברתית קלוקלת, אשר יש בה כדי לשדר חוסר אמון כלפי המערכת המשפטית, שלפיה שוכרי דירות, נמנעים מלפנות דירות במועד ומכתיבים לבעל הנכס את המועד בו יתפנו מהנכס אם בכלל, תוך שהם מנצלים את הדין האוסר עשיית דין עצמית מטעם בעלי הנכסים ושתוצאתו המשך החזקתם בנכס והקפאת המצב העובדתי לנוחיותם...לפיכך, מוצע לקבוע הליך נפרד ומזורז של דיון בתביעות אלה...".

לענין זה נקבע ברע"א (י-ם) 54675-02-12 דורית מכלמל נ' אורן טרטמן (23/4/12) כי :

"התכלית המונחת ביסוד ההליך היא הענקת סעד מהיר לבעלי נכסים הזכאים לפינוי שוכרים המחזיקים בנכסיהם שלא כדין והקטנת נזקיהם"