זיגר נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 20.3.2013 (להלן - הוועדה).

2.הוועדה התכנסה על מנת לקבוע את נכותה של המערערת בעקבות פגיעה בעבודה מיום 8.2.12, במהלכה נפגעה המערערת בגבה. הוועדה קבעה כי למערערת 10% נכות בשל הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה המותני לפי פריט ליקוי 37(7)א' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 (להלן - תקנות נכות מעבודה). עוד קבעה הועדה כי יש להפעיל תקנה 15 ברבע, ולפיכך הועמד שיעור נכותה הכולל על 12.5%.

3.טענות המערערת:

א.היה על הוועדה להפעיל את תקנה 15 במלואה שכן המערערת איבדה את היכולת לעבוד במקצועה כגננת, וההחלטה בעניין זה ניתנה ללא נימוק מניח את הדעת.

ב.הוועדה התעלמה מתלונות בדבר הקרנת כאבים לרגליים ונימול.

4.מנגד טוען המשיב, כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה, כי לא היה מקום להפעיל תקנה 15 במלואה משום שהוועדה מציינת כי קיים קושי "מסויים" בלבד בביצוע העבודה הרגילה, וכי הוועדה בדקה את כח השרירים והעצבוב ברגליים.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי, כי יש לקבלת את הערעור בחלקו, וזאת מהטעמים הבאים:

א.באשר לתלונות המערערת בדבר כאבים ונימול ברגליים, הרי שעולה מפרוטוקול הוועדה (סעיף 7) כי הוועדה בחנה את יציבות ההליכה, כולל על אצבעות ועקבים, בחנה את כח השרירים, ההחזרים הגידיים והתחושה בגפיים וקבעה כי הם "שווים וזהים דו-צדדית". משכך, אין לומר כי הוועדה לא שעתה לתלונות הרפואיות שהועלו.

ב.יחד עם זאת, מצאתי כי נפל פגם בהנמקתה של הוועדה בכל האמור בהפעלת תקנה 15. כל מה שנאמר על-ידי הוועדה בהקשר זה הוא "באשר להפעלת תקנה 15 הוועדה בדעה שיש מקום להפעיל תק' 15 ברבע כיוון שקיים קושי מסויים לעבוד בעבודה שדורשת כיפוף לפנים ו/או הרמת ילדים" (סעיף 10 לפרוטוקול).

כאמור, המערערת התפרנסה כגננת המטפלת בילדים בגיל הרך ובמשך שנים ארוכות. אם אכן סוברת הוועדה כי הפגיעה בעבודה מגבילה את אפשרות הכיפוף לפנים והרמת הילדים, פעולות המהוות לכאורה חלק מהותי ממשימות העבודה השוטפות של המערערת – לא ברור מדוע החליטה להפעיל את התקנה באופן חלקי.

היעדר הנמקה מספקת מהווה פגם משפטי המצדיק את התערבותו של בית הדין במסגרת ערעור זה.

6.אשר על כן, הערעור מתקבל. עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב. הוועדה תזמן את המערערת ותאפשר לה לטעון בפניה בעניין הפעלת תקנה 15. הוועדה תשקול עמדתה באשר לשיעור הפעלת תקנה 15, בהתייחס לטענת המערערת כי הגבלת התנועות בגב מונעת ממנה לעבוד במקצועה כגננת. החלטת הוועדה תהיה מנומקת ומפורטת.

7.על המשיב לשלם לתובע הוצאות בסך של 1,500 ₪ תוך 30 יום מהיום.

8.לצדדים מוקנית הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, כ"ו תשרי תשע"ד, (30 ספטמבר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: