זיגלמן נ' מדינת ישראל

החלטה

בקשה נוספת המוגשת על ידי המבקש (הנאשם), לקבלת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בראשון לציון, לפיו הורשע הוא על סמך הודייתו בעבירה עפ"י חוק העזר העירוני לראשון לציון (החזקת בע"ח ופקוח על כלבים) התשנ"ט – 1999, ונדון לתשלום הקנס המקורי שהיה קבוע לעבירה זו בסך 430 ₪.

בקשה זו מוגשת לאחר החלטתי מיום 19.2.13 לפיה דחיתי בקשתו של המבקש להארכת מועד להגשת הערעור. בערעורו מעלה המבקש נימוקים פרוצדורליים שתמציתם טענת התיישנות וכן נימוקים שעניינם טענה לאי חוקיות הדו"ח שנרשם, זאת בשל טענה לפיה עברה לכאורה המשיבה במתן הדו"ח על חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק חופש המידע. בקשתו לערעור אינה מופנית נגד גזר הדין אלא אך נגד הכרעת הדין.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ובתשובה לתגובה, לא מצאתי להעתר לה.

מעבר לעובדה כי אינני משמש כערכאת ערעור על החלטותי, הרי שגם לגופו של עניין לא מצאתי יסוד לנטען. המבקש הורשע על בסיס הודייתו. הודייתו של המבקש לא ניתנה כלאחר יד אלא היתה "משולשת", הן בתחילת הדיון (כמפורט בעמ' 1-2 לפרוטוקול ביהמ"ש קמא), הן לאחר הפסקה שנערכה בדיון ושבעקבותיה הצהיר המבקש כי על אף טענות שיש לו באשר להתנהלות העיריה (אותן טענות שהיה ער להן ושאותן הוא מעלה עתה) וכדי לחסוך זמן, מוכן הוא לוותר על זכותו ואך ביקש לשלם את הקנס המקורי (עמ' 3 ש' 2-4), והן לאחר שביהמ"ש הבהיר לו בהמשך הפרוטוקול שאינו כפוף להסדר ואינו צד לו (עמ' 3 ש' 12-15).

בנסיבות אלה, לא ברור פשר טענותיו של המבקש עתה, ואין מקום לשמיעתן בדיעבד.

זאת ועוד, כפי שציינתי בהחלטתי מיום 19.2.13, נקבעו סדרי הדין בעבירות מסוג זה תוך איזון אינטרס התביעה המייצגת את האינטרס הציבורי, לבין זכויות הפרט, תוך מתן אפשרות לתשלום קנס בלא התייצבות בבית המשפט, או ככל שחפץ בכך הנאשם – תוך קיום דיון. סדרי דין אלה מאופיינים בין היתר, במגבלות זמן הנובעות משיקולי יעילות, אפקטיביות האכיפה וההרתעה, וסופיות הדיון, שתכליתן בין השאר הפחתת עומסים מיותרים, סחבת והכבדה על עבודת בית המשפט, שמשמעותה אף פגיעה בכלל ציבור המתדיינים.

בנסיבות ענייננו ואף לאחר שעיינתי בכלל החומר הנוסף לרבות הודעת הערעור שבינתיים הוגשה על ידי המבקש, לא מצאתי כי נגרם עיוות דין כלשהו, ולא מצאתי איפוא לנכון לעשות שימוש בסמכותי ולהורות על הארכת המועד המבוקשת לקבלת הערעור.

בנסיבות אלה נדחית הבקשה.

לפנים שורת הדין, נמנעתי מלהטיל הוצאות על המבקש בגין דחיית שתי בקשותיו.

ניתנה היום, ז' ניסן תשע"ג, 18 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: