זיגדון נ' אליהו מלך ושות' ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית על סך של 5,000 ₪ בהתאם לסעיף 30א' לחוק התקשורת (בזק ושירותים), תשמ"ב- 1982 (להלן : "החוק").

התובע טוען כי הנתבעים שלחו לו הודעות מסר קצר לטלפון הנייד שלו, שהן דברי פרסומת, בניגוד לחוק.

הנתבעים טענו כי ההודעה הנטענת אינה דבר פרסומת כלל או דבר פרסומת כהגדרתו בחוק, וכי המחוקק לא ביקש להגביל או למנוע משלוח הודעות כגון ההודעה המפורטת בכתב התביעה.

סעיף 30א' לחוק קובע כך:

שיגור בסעיף זה –

שיגור

"דבר פרסומת" – מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;

. . .

(ב)לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה."

התובע טען כי קיבל מספר הודעות מאת הנתבעים בתאריכים שונים, שתוכנן דומה, ואחת מהן, כפי שפורטה בכתב התביעה היתה ביום 27.07.10 ותוכנה היה:

" זיגדון גד, טרם הסדרת חובך לבזק! למניעת המשך הליכים צור קשר מידי עם משרד עו"ד מלך 050-8060000, 04-8600100 ט.ל.ח "

מתוכן ההודעה עולה כי מדובר בדרישה לתשלום חוב בטרם נקיטת הליכים משפטיים נגד התובע. ההודעה שנשלחה הינה אישית המופנית אל התובע, כשהתובע אינו מכחיש בחקירתו כי יש לו חוב לבזק. הוא גם העיד כי לפני משלוח ההודעות התקשרו אליו הנתבעים ודיברו איתו, וכן כי חלק מהפניות הוא יזם בעצמו, וביקש שיתקשרו אליו שוב (ראה עמוד 3 שורות 19-21 לפרוטוקול), כך שהודעה נשלחה אליו לאחר שהיו חילופי דברים בין הצדדים בגיו חובו של התובע לבזק.

אין תוכן ההודעה מראה על כוונה לעודד רכישת מוצר או שירות כלשהו או הוצאת כספים לרכישת דבר מה, והתובע לא הרים את הנטל להוכיח כי ההודעות שנשלחו אליו ע"י הנתבעים מהווים "דבר פרסומת" במובן סעיף 30א' לחוק.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 500 ₪.

ניתן היום, ח' ניסן תשע"א, 12 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: