זיאדני נ' אבייב ואח'

פסק דין

תביעה בגין נזקי רכוש, עקב תאונת דרכים

התובע, הנו בעלים של מונית. לטענתו, הנתבע 1 פגע ברכבו, עת זה עמד במעבר חציה. התובע לא נהג ברכב במועד התאונה, אלא נהג מטעמו. הנהג העיד וטען כי עמד במעבר חציה ולפתע פגע בו הנתבע 1, אשר נהג במשאית, השייכת לנתבעת 2. נתבעת 3 הנה המבטחת.

הנתבעים טוענים כי נהג המונית לא עמד במעבר חציה, אלא מדובר במקום בו מחנים נהגי מוניות את רכבם. לטענת הנתבע 1, נהג המונית עמד בסמוך למקום, אך במועד התאונה החל בנסיעה והוא לא הבחין בו מגיע. נהג המונית הכחיש טענה זו.

שמעתי את הנהגים וכן עיינתי בתמונות של מיקום הרכבים לאחר התאונה ושל המקום בו עומדות מוניות בסמוך.

אינני מקבל את גרסת נהג התובע, לפיה עמד במעבר חציה והמתין. לו אכן היה עומד במעבר חציה, הרי שמתבקשת המסקנה שהולכי רגל חצו אותה עת. אם אכן היו הולכי רגל במעבר החציה, לא יתכן שנהג המשאית היה מבקש לפנות ימינה, אותה עת, אגב חציית מעבר החציה. כמו כן, לו אכן היה נהג המונית עומד, כטענתו, אין אפשרות שנהג המשאית לא היה מבחין בו. גרסת נהג המשאית, אפוא, הגיונית יותר, סבירה יותר ומתיישבת היטב עם התמונות שהוצגו בדבר מיקום הרכבים לאחר התאונה ואופי הצומת.

לאור כך אני קובע כי התאונה ארעה עת ביקש נהג המשאית לפנות ימינה. באותה עת החל נהג המונית את נסיעתו במסלול הימיני ונדחף בין המדרכה למשאית. המשאית, מנגד, ביצעה פנייה רחבה, תוך שפונה היא ימינה מהנתיב השמאלי וחוצה נתיב. לאור כך, סברתי כי שני הנהגים אשמים בקרות התאונה בחלקים שווים.

התובע הגיש חוות דעת שמאי לפיה גובה הנזק לרכב הנו 9,530 ש"ח. התובע לא הציג חשבונית על אודות התיקון. עיינתי בחוות הדעת ולא ראיתי לאשרה במלואה. בעל הרכב טען כי תיקן עד היום את הדלת, אך אין בידו קבלה להראות, שכן "עשיתי גלובלי", היינו שישלם את מלוא התמורה לאחר השלמת מלוא התיקון. תשובה זו מעוררת קושי, שכן כל הנזק שנגרם לרכב הוא פגיעה בדלת. מכאן, שנראה שהתובע תיקן את עיקר הנזק ויתכן שאף את כולו, בסכום נמוך מסכום חוות הדעת. בכל מקרה תשובתו מציבה קושי ומקשה על היכולת ליתן אמון בהתאמתו של הסכום הנזכר בחוות הדעת לסכום שיידרש הוא לשלם למוסך בו תיקן. לאור זאת אאשר סכום של 6000 ש"ח עבור התיקון וכן 593 ש"ח עבור שכ"ט שמאי. לא ראיתי לאשר הפסד השתכרות בהיעדר הוכחה.

לאור כך, ועל פי חלוקת האחריות כפי שקבעתי, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 3,296 ש"ח. אין צו להוצאות. הסכום ישולם בתוך 30 יום.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות – יש להמציא את פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, ז' אייר תשע"ד, 07 מאי 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: