זיאדנה נ' מ. כהן מפעלי מתכת בע"מ

החלטה

1.בתיק זה ניתן פסק דין המורה על מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש. התביעה נמחקה בהעדר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע, חרף ארכות חוזרות שניתנו לו לעשות כן.

2.התובע מבקש, כי אורה על ביטולו של פסק הדין, בנימוק כי חוות דעת שמאי שביקש לצרף לתימוכין בתביעתו, לא הושלמה עד המועד שנקצב להגשת תצהירי עדות ראשית. התובע טוען כי כלל לא ידע על קיומו של פסק הדין, אלא הדבר נודע לו יום לפני הדיון הקבוע, שבוטל. התובע טוען, כי סיכויי התביעה גבוהים, וכי מחיקת התביעה תסב לו נזקים לאין ערוך.

3.הנתבע מתנגד לבקשה. ראשית טוען, כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה. לדידו, טענת התובע כי דו"ח השמאי טרם הוכן נטענה בעלמא. המדובר בתביעה שהוגשה לפני כשנה וכבר בכתב התביעה טען התובע כי ימציא לבית המשפט דו"ח השמאי, והתחייב לעשות כן עוד בישיבת קדם המשפט מיום 12.6.12. התנהלותו של התובע, מלמדת על זלזול בהליכי המשפט. טוען הנתבע, כי אף את ההוצאות שנפסקו לתובע בפסק הדין, לא טרח לשלם עד עצם היום הזה, תוך זלזול מתמשך ובוטה בהחלטות בית המשפט.

4.התובע לא ניצל את זכות התשובה, וחלף זאת הגיש את תצהירי העדות הראשית ובקשה, ולאחריה בקשה דחופה לקביעת מועד דיון. כל זאת שעה שפסק הדין תלוי ועומד.

5.אינני מוצאת לנכון להיעתר לבקשה, הן בהעדר תצהיר תומך בעובדות העולות מן הבקשה, והן לגופו של עניין.

6.ראשית יודגש, החלטת בית משפט המורה על הגשת תצהירי עדות ראשית ניתנה במעמד הדיון, בנוכחות התובע. יתר ההחלטות, ולרבות פסק הדין, הומצאו לתובע כדין, למס' פקס בא כוחו כמצוין בכתבי הטענות. כך שאין מקום להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

7.גם נימוק התובע לאי הגשת תצהיר עדות ראשית במועד, אינו מוצדק. בנסיבות בהן טרם הושלמה חוות הדעת, היה על התובע להגיש בקשה נוספת למתן ארכה ולחלופין להגיש את תצהירי עדות הראשית במועד בצירוף בקשה לצרף את חוות הדעת במועד השלמתה. ואולם התובע לא עשה כן, ובחר להתעלם מהחלטות בית משפט השונות.

8.על פניו, התרשמותי בשלב זה הנה, כי מדובר בתביעה שסיכוייה אינה גבוהים. התביעה נסבה על טענת רשלנות בהתקנת בית רשת שסיפקה הנתבעת לתובע בשנת 2008, ואשר לטענת התובע קרסה כשנה וחצי לאחר מכן (קרי במהלך שנת 2010). טענות התובע בתביעתו נסבות על התקנה לא תקינה ורשלנות הנתבעת בהתקנתה. לטענת הנתבעת, המבנה סופק להתקנה עצמית, כך שהתביעה נעדרת כל עילה. הנתבעת צירפה לתימוכין את הזמנת התובע ובה מצוין "הרכבה- עצמית". התובע לא קבל על ההזמנה, וכלל לא התייחס לעניין מיהות המתקין בתצהירו. כל שעולה מתצהירו, כי הנתבעת סיפקה את בית הרשת וכי נגרמו לתובע נזקים בגין קריסתו ואולם התובע לא צירף כל ראיה לתימוכין בטענת רשלנות הנתבעת בהתקנת בית הרשת, אם בכלל. גם חוות הדעת שצורפה מטרתה לתמוך בנזקים הנטענים על ידי התובע, ואולם המדובר בחוות דעת מיום 23.10.2012 (וביקור בשטח מיום 4.7.2012) וספק אם יש בה כדי להתחקות במדויק אחר נזקים שאירעו בגין מחדל נטען של כשנתיים קודם לכן, וסיבתם.

9.לכך יש להוסיף את העובדה כי התובע לא הכחיש כי לא שילם הוצאות הנתבעת, כפי שהללו נפסקו בפסק הדין מיום 3.10.2012. המדובר בנדבך נוסף להתנהלות הגובלת בזלזול בהליכי משפט ואי ציות להחלטות. גם מטעם זה איני מוצאת לנכון להיעתר לבקשה.

10.מכלל טעמים אלו הבקשה נדחית. יוזכר, כי עסקינן בפסק דין המורה על מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש, אך אינו סותם את הגולל על טענות התובע אם וככל שירצה לעוררן לכשיהיה ערוך לכך.

איני עושה צו נוסף להוצאות. פסק הדין עומד בעינו, על כלל רכיביו.

ניתנה היום, י"ג סיון תשע"ג, 22 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: