זיאד חוסין יונס נ' אברהים חוסין יונס

פסק דין

לפני תביעה למתן פסק דין שיצהיר, כי התובע זכאי להירשם כבעלים של שבעה דונמים בחלקה 10 בגוש 12157 באדמות כפר ערערה וכי לנתבע אין כל זכויות בחלקה זו.

המחלוקת היא בין שני אחים באשר לחלקם באדמות אביהם המנוח, שנמסר לכל אחד מהם על ידי אביהם עוד בחייו. התובע טוען כי זכויותיו של הנתבע מוצו בחלקה אחת, ואילו הנתבע טוען כי יש לו חלקים בשיעור שנתן לו אביו המנוח, בשתי חלקות.

רקע עובדתי

1.אביהם של התובע ושל הנתבע, חוסיין עלי אלאסעד יונס ז"ל (להלן- "המנוח") היה הבעלים הרשום של 37 דונם המשתרעים על חלקה 10 בגוש 12157 ועל חלקה 16 בגוש 12165, ושתי החלקות נמצאות באזור שיפוטה של המועצה המקומית ערערה (להלן- "חלקה 10" ו- "חלקה 16" בהתאמה).

2.המנוח חתם על שני יפויי כוח בהם חילק את אדמותיו בין ששת ילדיו.

יפוי הכוח הראשון נושא תאריך 29/10/1969 (להלן- "יפוי הכוח הראשון") ובו חילק המנוח את אדמותיו בשתי החלקות לחמשת ילדיו כדלקמן: לבן גאודת 100/370 מהחלקות; לבן מחמוד 80/370 מהחלקות; לבן זיאד (התובע) 90/370 מהחלקות; ולבנות פאטמה ותמאם בחלקים שווים 45/370 מהחלקות. הנתבע לא קיבל על פי יפוי כח זה כל חלק בקרקעות אביו.

יפוי הכוח השני נושא תאריך 7/12/1969 (להלן- "יפוי הכוח השני") והוא מתייחס לנתבע בלבד, בו מעניק המנוח לנתבע 50/370 מהחלקות.

3.התובע טען כי הנתבע מכר את כל חלקו על פי יפוי הכח שהעניק לו חלק בחלקות האב, וכי מכירות אלו נעשו מתוך חלקה 16 עוד בשנות השבעים. קיימת מחלוקת לגבי השטח הכולל אותו מכר הנתבע, אולם אין חולק שלנתבע אין היום זכויות בחלקה זו. בשנת 1998 ערך הנתבע עסקת מכר של מקרקעין בחלקה 10. בהמשך אף רשם במשרד המקרקעין, על סמך יפוי-הכוח השני, הערת אזהרה על שמו, בנוגע ל-50/370 מהשטח בחלקה 10 שהיה רשום עדיין על שם המנוח.

4.אעיר כי תחילתה של התובענה בבית המשפט לענייני משפחה, אשר העביר את התיק לבית משפט זה בסוברו שאין לו סמכות עניינית לדון בו.

טענות הצדדים

5.הצדדים חלוקים ביניהם כיצד חילקו את החלקות על פי יפויי הכח.

התובע טוען כי כוונתו של האב הייתה לרכז זכויות של כל אחד מהאחים בחלקה אחת. הנתבע קיבל, בהסכמתו, את מלוא זכויותיו בחלקה 16, ומכר את כולן עוד בשנות השבעים. ניסיונו של הנתבע להירשם כבעלים בחלק מחלקה 10 פוגע בזכויות של התובע על פי הענקת האב המנוח, כשלנתבע כלל אין ולא היו זכויות בחלקה זו מעולם.

6.לנתבע מספר טענות:

נטען כי היה על התובע לצרף לתביעה את יתר האחים מלבד הנתבע, שכן מדובר בצדדים חיוניים לבירור המחלוקת, וההכרעה בתביעה תשפיע גם על זכויותיהם. לפיכך יש לדחות את התביעה מנימוק זה בלבד ומבלי להכנס לטענות הצדדים.

לגופן של טענות התובע, טען הנתבע, כי המנוח התכוון להעביר לכל ילדיו חלקים בשתי החלקות (בעלות במושעה), והפרשנות שמנסה התובע ליתן ליפויי הכוח מוטעית. אין זכר ביפויי הכוח לחלוקה שהוצגה ע"י התובע ואין בין האחים כל הסכמי מכר או חליפין המעידים על העברת זכויותיהם זה לזה.

התובע העביר, מלבד שני דונם שעל פי טענתו קיבל בחלקה 16, 750 מ"ר נוספים, שלא ברור המקור לזכויותיו בהם. התובע רשם זכויותיו בטאבו בחלקה 16 בלבד, זאת שנים לאחר שלפי טענתו, זכויותיו רוכזו במיעוטן בחלקה 16 וברובן בחלקה 10, ולא נתן הסבר לרישום זה.

7.כעולה מהנטען על ידי כל אחד מהאחים, יש לבדוק אם הצליח התובע לשכנע כי היתה חלוקה בין האחים, כך שהנתבע קיבל את כל חלקו על פי יפוי הכח השני בחלקה 16. אוסיף שאלה, שלא הועלתה על ידי הצדדים, אולם שלעמדתי אין מנוס מלדון בה, והיא אם חלוקה זו היא בעלת תוקף משפטי בהתחשב בדרישת הכתב בעסקאות במקרקעין.

יפויי הכח

8.ת/1ג' הוא יפוי הכוח הראשון מיום 20/10/69 והוא צורף לתצהיר התובע (ת/1). יפוי כוח זה חתום ע"י אביהם של הצדדים. יש בו התייחסות מסויימת למחלוקת בין הצדדים, ואביא ממנו את הקטעים הרלוונטיים: