זוריסט נ' פינקוביץ

החלטה

1.בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") ולאחר שעיינתי בבקשה אני סבורה כי אין הבקשה מצריכה תשובה ודינה להדחות.

2.בבקשה שבפניי מבוקש להשיב כנגד פסק דינה של כב' הרשמת הבכירה ג. ספרא – ברנע (להלן: "הרשמת") מיום 20.10.2014 בת.ק. 33521-05-13.

מדובר בתביעה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות ובמסגרתה חוייב המערער לשלם למשיבה פיצוי בגין נזקי רטיבות שנוצרו בדירתה בשל כשל באיטום בריצוף בדירת המערער בעיקר בסף היציאה למרפסת דירתו.

3.בבקשה טען המבקש כי נפלו ליקויים בפסק הדין של בית המשפט קמא משום:

Iבפסק הדין נשען בית המשפט על חוות דעת מטעם המשיבה מבלי שהמומחה נחקר על ידי בית המשפט או על ידי המערער ונפגעו זכויותיו.

IIהיה מקום להעביר בירור התביעה בשל מורכבותה לבית משפט שלום או למפקחת על בתים משותפים.

IIIלא היה מקום לזקוף לחובת המערער המנעותו מלהביא חוות דעת נוספת לתמוך בטענותיו לאחר שזה נאלץ להביא חוות דעת בהליך אחר שניהל מול המשיבה.

IVפסק הדין ניתן באיחור.

Vפסק הדין של בית המשפט קמא סותר פסק דין בהליך אחר שניתן על ידי המפקחת על בתים משותפים ובו נקבע שכשל בתוכנית הגג של הבית המשותף גרם לחדירת מים לדירת המערער. לפיכך מכאן יש להבין שאותו כשל גרם לרטיבות בדירת המשיבה.

VIנגרם למבקש נזק ראייתי.

VIIהסכום שנפסק על ידי בית המשפט קמא מופרך.

4.לאחר ששקלתי בעניין ובחנתי כל המסמכים הרלוונטים אני סבורה כאמור כי דין הבקשה להדחות.

במקרה דנן בקשת המבקש מבקשת להשיג על קביעות עובדתיות וקביעות בנוגע להערכת עדויות שנקבעו על ידי הערכאה המבררת על סמך ראיות שהובאו בפניה והתרשמותה מעדים.

המבקש בבקשתו מבקש כי בית משפט זה כערכאת ערעור ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעת הערכאה המבררת ויקבע באופן שונה הערכתו באשר לחוות דעת מומחים.

אולם בעניינים כגון דא אין ערכאת הערעור מתערבת.

5.בית המשפט קמא דן בראיות שהובאו בפניו וקבע במפורש כי שגה המערער דנן משהעדיף לסתור חוות דעת מומחה המשיבה רק בהסתמך על חוות דעת קודמות או על השכלתו המקצועית.

בית המשפט קמא לא ראה עין בעין עם המערער את הכשלים שנפלו בחוות דעת מומחה המשיבה וקבע, ולדעתי כראוי, כי קיימות די ראיות בחוות דעת שהובאו מטעם המשיבה כדי להוכיח טענותיה.

בית המשפט קמא הוסיף וקבע כי חוות דעת שהוגשו בהליך קודם או אחר מטעם המשיב ניתנו בנוגע לנזקים עקב תחזוקת גג הבית המשותף והתעלמו מעניין המרפסת של המערער.

בית המשפט קבע, ובדין כך, כי העובדה שנמצא מקור אחר לנזילת מים בדירת המערער אינה שוללת קיומו של נזק בדירת המשיבה כתוצאה מאיטום לקוי של מרפסת דירת המערער.