זורין(אסיר) נ' כונס נכסים רשמי תל אביב

פסק דין

בקשת הכנ"ר לביטול צו הכינוס והליכי הפש"ר היא הבקשה שלפני.

1.החייבת הגישה בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתה פושטת רגל.

במסגרת הבקשה הצהירה כי "רוב חובותי נגרמו בעקבות הלוואות בנקאיות וחוץ בנקאיות לצורך מימון הוצאות מחייה שוטפות והוצאות בלתי צפויות..." (סעיף 5 לבקשה).

בעת הגשת הבקשה למתן צו כינוס היתה החייבת עצורה עד תום ההליכים, משמע כתב האישום כבר הוגש; המבקשת לא טרחה לציין בבקשתה כי בין העבירות המיוחסות לה בכתב האישום, מלבד עבירות רצח והצתה, גם עבירות של זיוף וקבלת דבר במרמה, עבירות הרלוונטיות להליכים אלה באשר עניינן נסיבות קריסתה הכלכלית.

תחת זאת ציינה החייבת באופן סתמי בבקשה כי היא עצורה בכלא, וכי מתנהלים נגדה הליכי הוצל"פ בתיק איחוד.

2.מאז הגשת הבקשה חלף זמן לא מבוטל, ובמהלכו הורשעה החייבת בעבירת רצח והצתה (אישום ראשון בכתב האישום) וכן בעבירת זיוף תעודה אקדמאית בכוונה לקבל דבר על יסוד השכלתה הנחזית (אישום שני), וכן הורשעה בעבירות זיוף של תלושי המשכורת שלה באופן ששינתה את המשכורת לסכומים גבוהים "על מנת שתוכל להציג את שכרה בבנקים שונים כגבוה ממה שהוא באמת, על מנת שאותם בנקים יאשרו לה הלוואות. ואכן, הנאשמת הציגה את התלושים הנ"ל בבנק כהוכחה לגובה שכרה, דבר שידעה שאינו אמת, וקיבלה – על יסוד תלושים אלה – הלוואות; לפיכך, באישום זה (שלישי –א.נ.ח) יוחסה לנאשמת עבירה של זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר לפי סעיף 418 אמצע לחוק העונשין ועבירה של קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 לחוק" (מצוטט מהכרעת הדין תפ"ח 1053/05).

3.הכנ"ר הסכים למתן צו כינוס – אלא שבדיעבד ולאחר שהסתבר לו מהן הנסיבות האמיתיות לקריסתה הכלכלית של החייבת (ביצוע עבירות פליליות) ביקש לבטל את צו הכינוס.

4. לבית המשפט הגיש הכנר בקשה לבטל את ההליכים הן מאחר שהחייבת אינה ממלאת אחר החיובים שהוטלו עליה בגדר ההליך אולם בעיקרם של דברים מאחר ש"החובות נוצרו בחוסר תום לב, מאחר ולקחה הלוואה לאחר זיוף מסמכים, זיוף תלושי שכר, זיוף דיפלומה... לאחר שהכנר בחן את טענות החייבת הגיע לכלל מסקנה שהחובות נוצרו בחוסר תום לב, כפי שמפורט בהודעה, החייבת זייפה מסמכים שונים גנבה פנקס שיקים, כל זה לצורך הלוואה מהבנקים..." (עמ' 3 לפרוטוקול).

5.בדיון שהתקיים לפני, ובטרם נשמע הערעור בבית המשפט העליון, ולטענת ב"כ שציינה כי "לא ניתן לטעון ...שמדובר בחוסר תום לב כאשר ההליך הפלילי תלוי בפני בית המשפט..." (עמ' 3) ראיתי לאפשר לחייבת להנות מהספק שמא תזוכה, כפי שסברה, וממילא לא יעמדו הטענות לביטול ההליכים כפי הנטען בדיון.

ביום 7.9.10 נדחה ערעור החייבת בבית המשפט העליון, והכרעת הדין המרשיעה הפכה חלוטה.

6.בדיון האחרון שהתקיים לפני, אליו הובאה החייבת מבית הסוהר, לא חזרה על טענות תום הלב וכדברי ב"כ "אין מחלוקת שהמשמעויות של פסק הדין בגינו הורשעה הינן כאלה שלכאורה החייבת יצרה חובותיה שלא בתום לב ולכאורה היא לא זכאית להנות מהגנות הנובעות מההליך ומהפקודה" (עמ' 6).

אלא שעתה מבקשת החייבת להותירה בהליך בגלל "נסיבות מאוד מיוחדות של המקרה דנן" והנסיבות הן כי לנושים תצמח תועלת מההליך, מאחר שהחייבת משלמת 100 ₪ לחודש הרי "במהלך תקופה של ה-10 שנים הבאות עשויים להצטבר בקופה סדרי גודל של 20,000 ₪" (עמ' 6).

7. אין מחלוקת לנסיבות הקריסה הכלכלית שבגינה פנתה החייבת להליכי הפש"ר, נסיבות המתוארות בכתב האישום ובהכרעת הדין בת.פ.ח (ב"ש) 1053/05.

לבד מביצוע העבירות השומטות כליל את הבסיס לטענת תום לב ביצירת החובות הורשעה החייבת גם בעבירות של רצח והצתה, ונדונה למאסר עולם, ממילא אין לדבר בעת הזאת על פתיחת דף חדש בחיים, ולא במסגרת הליכים אלה.

דרכי השיקום של החייבת ככל שתשתחרר באחד הימים, יהיו במסגרת הרשויות הרלבנטיות לשיקום אסירים ולא בדרך של הפטר מחובות אזרחיים שנוצרו בחוסר תום לב.

8. מושכלות יסוד בהליכי פשיטת הרגל הן כי בקשת החייב להכריזו פושט רגל הוגשה בתום לב ולא על מנת לנצל את ההליך לרעה. דרישת תום הלב מתייחסת הן לתקופה עובר להליכי פשיטת רגל ובדיקת נסיבות יצירת החובות והן בתקופה שלאחר פתיחת הליכי פשיטת הרגל.

"בחינת תום לבו של החייב באשר לאופן היווצרות החובות קודם להליכי פשיטת הרגל... עניינה בהיבטי הצדק וההגינות כלפי הנושים בעצם יצירתם של החובות, כמו גם בבחינת התנהלותו של החייב בשלב הדרדרותו הכלכלית מבחינת העקרונות הכלליים של תקנת הציבור והשמירה על החוק. היבט זה קשור קשר הדוק לעקרון לפיו "בל יצא חוטא נשכר", העובר כחוט השני בכל תחומי המשפט. אדם שיצר את חובותיו בחוסר תום לב, ופגע בכך בנושיו, ואפשר אף עבר על החוק ופגע בתקנת הציבור הכללית, לא ראוי שיזכה ביתרונותיו של הליך פשיטת הרגל, שנועד, בין היתר, לשיקומו הכלכלי-חברתי" (ע"א 7994/08 דוד גוטמן נ. הכנ"ר).

9.בענייננו משהפך פסק הדין המרשיע את החייבת לחלוט, שוב אין להרהר אחר העובדה כי הקריסה ארעה בחוסר תום לב, טענה עליה לא חזרה החייבת ועתה ריכזה את בקשתה לטענה כי תועלת הנושים מצדיקה את המשך ההליך.

אמנם אחד מהפרמטרים הצריכים בדיקה בהליכי הפש"ר הם מה התועלת שתצמח לנושים; אלא ששאלת 'התועלת' היא רק אחד מהשקולים להענקת הגנה של פקודת פשיטת רגל ובודאי בענייננו נסוג שיקול זה מבין שלל השיקולים העקריים והמהותיים במתן הגנת הפקודה, ובינהים התנהגות החייבת עובר להליכי הפש"ר והסיבות לקריסתה הכלכלית, ואין גם להתעלם מהעבירות האחרות שבצעה ובגינן נגזר עונשה למאסר עולם.