זוקלמן נ' אדמוב

החלטה

1.בפני בקשה לביטול פסק דין מיום 28/12/2010.

2.פסק הדין ניתן לאחר שהנתבע לא הגיש כתב הגנה, ולא התייצב לדיון שנקבע ליום 28/12/2010.

3.הנתבע הגיש ביום 01/08/2012 בקשה לקונית לביטול פסק הדין מיום 28/12/2011, כאשר לבקשה לא צורף תצהיר תומך. הטענה היחידה של הנתבע לביטול פסק הדין היא כי הינו עובד שכיר ואינו המעסיק של התובע. הנתבע לא ציין באיזו חברה הוא עובד כשכיר, וכן לא צירף כל ראיה או תלוש שכר בעניין היותו שכיר בחברה.

4.הבקשה הועברה לתגובת התובע, ולאחר קבלת התגובה נקבע מועד דיון במעמד הצדדים ליום 29/03/2012.

5.במועד זה לא הייתה התייצבות מטעם הצדדים, ובנסיבות אלו שמבקש הבקשה (הנתבע) לא התייצב, הוריתי על מחיקת הבקשה לביטול פסק דין. הנתבע ביום 17/04/2012 הגיש בקשה לבטל את ההחלטה בדבר מחיקת הבקשה, בטענה כי לא התייצב לדיון מאחר וטעה בתאריך הדיון.

6.היום בדיון בפני הנתבע התייצב לדיון באיחור של כחצי שעה, והשיב לשאלות בית הדין כי הוא התחייב לשלם באופן אישי לתובע סך של כ-5,000 ₪ בתשלומים. לדבריו הוא היה המום שהתובע הגיש תביעה לבית הדין בסכום גבוה יותר. רק היום במועד הדיון ולאחר שבית הדין שאל את הנתבע שאלות בנושא זהות המעסיק, מסר הנתבע כי החברה שלטענתו העסיקה את התובע זו חברה שבבעלות בנו, וכי החברה אינה פעילה בשל חובות כספיים. הנתבע לא יכל להציג במעמד הדיון מסמכים מאת החברה שבבעלות בנו המאשרים קבלת התובע לעבודה בחברה או כל מסמך אחר מאת החברה בנוגע להעסקת התובע.

7.התובע מנגד מסר בפני בית הדין, כי התקבל לעבודה אצל הנתבע. התובע מסר כי הנתבע הציג את עצמו כקבלן משנה שעובד אצל קבלן גדול יותר ולטענת התובע הנתבע הוא זה שהעסיק אותו, הסיע אותו לעבודה בחלק מהתקופה ונתן לו הוראות וסיכם איתו את גובה השכר. לטענת התובע הוא מעולם לא הופנה לחברה בשם א.ב. בראל הנדסה ובניין.

8.לא מצאתי מקום לבטל את פסק הדין מיום 28/12/2010. הנתבע נהג בזלזול כלפי ההליך בבית הדין. הנתבע לא הגיש כתב הגנה במועד וכן לא התייצב לדיון הראשון, ואף לאחר מתן פסק הדין לא התייצב לדיון בבקשה לביטול פסק הדין ואף היום איחר לדיון. בנוסף, הנתבע לא הציג סיכויי הגנה. הנתבע טען כי היה שכיר ולא היה המעסיק של התובע. הנתבע לא הציג תלושי שכר בדבר היותו שכיר וכן לא ציין מי היה המעסיק של התובע. הנתבע בדיון היום לשאלת בית הדין השיב כי הוא התחייב באופן אישי לשלם לתובע סך של 5,000 ₪ בתשלומים משמע הנתבע הוא המעסיק הישיר של התובע. הנתבע לא הציג תחשיב ולא מסר הסבר מדוע התובע זכאי לתשלום סך של 5,000 ₪ בלבד ולא הסכום שבכתב התביעה. התובע מנגד הציג רישום מפורט של שעות העבודה ודרך החישוב . רק במעמד הדיון היום ולשאלת בית הדין הנתבע מסר כי החברה שהעסיקה את התובע היא בבעלות בנו והיא לא פעילה בשל קשיים כלכליים. מנגד התובע מסר כי הנתבע הוא זה שהעסיק אותו, והוא זה שקיבל אותו לעבודה. מאחר וטענת ההגנה של הנתבע היא כי הוא לא היה המעסיק של התובע והיום מסר כי התחייב באופן אישי לשלם לתובע את שכרו, אינני רואה סיכויי הגנה לנתבע ובנסיבות אלו, אינני מוצא מקום לבטל את פסק הדין.

9.למעלה מהצורך, אין מקום לביטול פסק הדין לצורך דיון לגבי גובה הסכום אם מדובר ב-5,000 ₪ כטענת הנתבע או הסכום הנתבע שכן טענה זו כלל לא נטענה בבקשה לביטול פסק דין וכמו כן, הנתבע לא הציג כל תומכין לטענתו כי התובע זכאי אך ל-5,000 ₪ בלבד.

10.לאור האמור לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 28/12/2010 – נדחית.

11.פסק הדין מיום 28/12/2010 יעמוד על כנו.

12.הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪ בגין הגשת הבקשה לביטול פסק הדין. התשלום ישולם תוך 30 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום י"ז סיון תשע"ב, 07/06/2012 במעמד הנוכחים.

איתי אדרת, רשם

שם הקלדנית: שמחה ורון

הוקלד על ידי: שמחה ורון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: