זועבי נ' עזאיזה

פסק דין

בפניי תביעה שעניינה פיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע, לטענתו, כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 01.06.2009.

על-פי הנטען בכתב התביעה, התאונה ארעה שעה שרכב התובע עמד בעצירה מוחלטת בכדי לתת לרכב אחר זכות קדימה. לפתע, הרגיש התובע חבטה קלה מאחור. לטענתו, הוא יצא מרכבו בכדי לגלות, כי רכב הנתבע שנסע מאחוריו פגע ברכב. לטענתו, הנתבע התנער מאחריותו לגרם התאונה, סירב להחליף עמו פרטים ועזב את המקום. לאחר התאונה סר התובע לתחנת המשטרה והגיש תלונה כנגד הנתבע.

עוד טוען התובע, כי ביום 08.02.2010 פנה, באמצעות ב"כ, אל הנתבע בדרישה לפיצוי בגין הנזק לרכב, אך הוא נענה בסירוב. מכאן התביעה שבפניי במסגרתה עותר התובע לפיצוי בגין הנזק שנגרם לפגוש האחורי ברכבו. לתמיכה בתביעתו, צירף התובע הצעת מחיר לתיקון הפגוש האחורי ע"ס 1,000 ₪.

מנגד, מכחיש הנתבע, מכל וכל, את עצם קרות האירוע הנטען. הנתבע טוען, כי מעולם לא התנגש ברכב התובע ולא היסב לו כל נזק.

לטענתו, במועד הנקוב נסע עם אביו ברכב. לפתע, ראה את התובע בצד הדרך כשהוא מחוץ לרכבו ומאותת לו ביד לעצור. הנתבע, שסבר כי התובע מבקש עזרה, עצר את רכבו וניגש אל התובע. או אז, טען התובע באוזניו כי התנגש ברכבו בחלק האחורי. הנתבע הכחיש, מכל וכל, את הטענה כי פגע ברכב התובע משום שבין הרכב שלו לבין רכב התובע הפרידו שני רכבים נוספים. עוד טוען הנתבע, כי ברכב התובע לא היו סימני פגיעה כלל ועיקר.

הנתבע מוסיף וטוען, כי זומן לחקירה ע"י משטרת ישראל, שם מסר את גרסתו וכי התיק במשטרה נסגר. הנתבע מוסיף וטוען, כי התובע ראה לנכון להגיש את התביעה כעבור שנה ממועד התאונה הנטענת והמוכחשת, דבר האומר דרשני.

בדיון שנערך בפניי נשמעו עדויות הנהגים המעורבים אשר חזרו איש איש על גרסתו, כמפורט בכתבי הטענות. מטעם התובע - העיד מר זועבי יוסף אשר על-פי הנטען נסע עם התובע בזמן התאונה ואישר למעשה את גרסתו. מטעם הנתבע - העיד אביו, מר עזאיזה מחמוד, שאף הוא שלל מכל וכל את התרחשות התאונה הנטענת והמוכחשת.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם, אל נוכח נטלי הראייה - מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל חל על התובע, בהקשר זה, הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו, דהיינו את האירוע, את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר ארע לו כפועל יוצא מכך והקשר הסיבתי בין הנזק לבין האירוע.

במקרה הנדון מונחות בפניי גרסאות סותרות לחלוטין כאשר לא מצאתי בראיות החיצוניות שהונחו בפניי כדי לתמוך דווקא בגרסת התובע באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

גם אם אניח לטובת התובע, כי רכב הנתבע אכן התנגש ברכבו עדיין לא השכיל התובע להוכיח, כי נגרם לרכבו נזק עקב הפגיעה הנטענת והמוכחשת ע"י הנתבע. התובע לא צירף תצלומי נזק המתעדים את הנזק ברכב עקב התאונה הנדונה. אמנם, צירף התובע הצעת מחיר מיום 02.06.09 ע"ס 1,000 ₪, אולם הצעה זו אינה מתארת את הנזק שטעון תיקון ברכבו של התובע.

התובע טען לראשונה בעדותו בפניי, כי בעקבות התאונה תיקן את הרכב. אולם הלה לא צירף כל אסמכתא, כגון קבלה, לאישוש טענתו זו.

לאור כל האמור לעיל, הנני מורה על דחיית התביעה.

לאחר ששקלתי, ולפנים משורת הדין, אני מחליטה שלא לעשות צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ו' ניסן תשע"א, 10 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: